עורך דין דיני משפחה עוסק בכלל נושאי המעמד האישי (ענייני דת, יוחסין, הורות, נישואין וגירושין), וכן בסוגיות הנובעות מהמעמד המשפחתי, כמו משמורת והסדרי ראיה של הילדים.
בסוגיות משפטיות העוסקות בענייני גירושין, הולכת וגוברת הנטייה לקביעת פסקי דין הנוגעים לעניין הילדים, בהתאם לעיקרון של "טובת הילד", הנתפש כנדבך חשוב בתחום זכויות האדם. כחלק ממגמה זו הדגיש בית המשפט את הסעיף בדו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט, המונה את הנקודות שלאורן יש לבחון את טובת הילד, לשם קבלת החלטה. עורך דין דיני משפחה יתייחס בהכרח לגורמים אלה, הכוללים את דעתו ורצונו של הילד, שלומו, הגיל הביולוגי וההתפתחותי, אלמנט הזמן, מין הילד ומשמעויות נגזרות, השפעת פסק דין אפשרי על חיי הילד, טיב הקשר והיחסים עם ההורים או עם דמויות אחרות, יחס ההורים לעניין, וחוות דעת מקצועיות רלבנטיות לעניין.
בהתאם לאלה – אף כאשר יש הסכמה בין הורים בנושא המשמורת והסדרי הראיה, בית המשפט יבחן את ההסכם טרם אישורו, ואם יראה לנכון, יקבל חוות דעתם של אנשי מקצוע. על אחת כמה וכמה, כאשר לא קיימת הסכמה בין ההורים, יבחן בית המשפט את הדברים לאור העיקרון האמור של טובת הילד, ויתחשב בחוות הדעת של מומחים. פסק דין של בית המשפט העליון משנות התשעים קבע שבסוגיה הזו שומה על בית המשפט לשמוע כל ראיה אפשרית, על מנת לקבל תמונה מלאה ככל האפשר, אשר תוודא במידת האפשר דאגה לילד ולזכויותיו.
בדרך כלל, ילד עד גיל 6 יהיה במשמורת אימו, למעט אם קיימות נסיבות מיוחדות המנוגדות לטובתו. עורכי דין דיני משפחה המייצגים את הצדדים, ינסו להביא טיעונים לקיום או להעדרן של נסיבות מיוחדות כאלה. אחרי גיל 6, במקרה של בירור, ישווה בית המשפט את המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים, בלי העדפה מוקדמת. כאשר ילד בן 10, נותן בית המשפט משקל גם לרצונו, בתנאי שמתרשם שבגרותו הנפשית תואמת את גילו. גם בית הדין הרבני, אגב, מתייחס לעיקרון טובת הילד, אך תוך תפיסה שמעדיפה השארת בנות במשמורת האם, ובנים במשמורת האב.
במקרה שהדיון אינו בין שני ההורים, כמו, למשל, במקרה של פטירת אחד ההורים, וויכוח בין ההורה הנותר לבין הוריו של הנפטר, נותן בית המשפט, על פי רוב, עדיפות לזכותו טבעית של ההורה שנותר בחיים, לגדל את ילדו, למעט בנסיבות מיוחדות. גם פה ינסו עורכי הדין להביא טיעונים העוסקים בנסיבות האמורות.