עבירת קבלת השוחד המעוגנת בסעיף 290 לחוק העונשין היא אחת העבירות החמורות בספר החוקים של ימינו וזאת במיוחד נוכח המשקל הרב שמייחסים המחוקקים, גורמי אכיפת החוק והמשפט לענישה מרתיעה למען יראו ויראו. כל זאת במטרה לבער את נגע השחיתות מזירת העשייה הציבורית והפוליטית, מוקדם ככל הניתן. חומרתה של העבירה באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שעל אף העובדה שמדובר בעבירה שכתבי האישום בעניינה מוגשים לבית משפט השלום – הרי שתמיד היא תטופל על ידי הפרקליטות ולא על ידי צוותי התביעה המשטרתיים.
יסודות עבירת השוחד
כתב אישום בגין קבלת שוחד יוגש כנגד כל איש ציבור או, לחילופין, כנגד כל עובד בשירות הציבורי אשר נחשד בקבלתו של שוחד בתמורה לביצועו (או אי-ביצועו) של דבר הקשור במישרין לתחום עבודתו. מתן השוחד יכול להיות בכסף, בשווה כסף או בטובות הנאה כלשהן. באם מדובר בעובד ציבור בכיר, לא מן הנמנע כי, בנוסף לעבירת השוחד, יואשם העובד גם בהפרת אמונים.
ראוי לציין, כי התביעה אינה חייבת להוכיח כי קיים קשר ישיר כלשהו בין מתן השוחד לבין סיפוק התמורה מצידו של מקבל השוחד. כן חשוב לזכור כי קבלת השוחד יכולה להיעשות גם על ידי מי שנותן שירות לציבור, ובכלל זה, לשם ההמחשה, גם על ידי שומר חברה פרטית בכניסה למוסד הביטוח הלאומי אשר יקבל כסף בתמורה לקידומו של אדם זה או אחר בתור.
מטרת הסניגור – להוכיח כי מדובר בהלוואה או במתנה
במידה שעובדות כתב האישום מצביעות על כך שקיימות ראיות לקבלת השוחד על ידי עובד הציבור, ינסה הסניגור לעשות, ככל יכולתנו, על מנת להוכיח כי מדובר בלא יותר ממתנה בין חברים או בהלוואה שאין לה כל קשר לעבודתו של הנאשם. יצויין, כי, בשנים האחרונות, נוטות המשטרה והפרקליטות להעמיד לדין לא רק את מקבל השוחד אלא אף את נותן השוחד.
נוכח העובדה כי טווח הענישה בעבירת השוחד נע על הציר שבין עבודות השירות למאסר בפועל, הרי שהמשימה החשובה ביותר שתוטל על הסניגור תהיה למזער, עד כמה שניתן, את הנזק המשפטי שייגרם למרשו. באופן טבעי, ככל שהמעשים המיוחסים לנאשם חמורים יותר – כך ההישג הטמון בזיכוי מוחלט או בענישה שאינה כרוכה במאסר בפועל – יהיה משמעותי יותר.
עו"ד פלילי גיל באיער מתמחה במשפט הפלילי מזה 15 שנים.
המשרד עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות אלימות במשפחה,
מחיקת רישום פלילי,סגירת תיק משטרתי,גניבה ממעביד,הטרדה טלפונית ועוד.
לייעוץ ללא התחייבות התקשרו:
טל: 052-3877227