על מנת לדעת האם יש באפשרותנו לתבוע בגין טיפול רשלני שקיבלנו, עלינו לבדוק מס' דברים חשובים, אך קודם לכן, עלינו לדעת מהי רשלנות רפואית.
ובכן, סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין מתייחסים לעוולת הרשלנות וקובעים כי אם אדם עשה/לא עשה מעשה שאדם סביר לא היה עושה באותן נסיבות, או לא נקט במידת זהירות שאדם סביר צריך היה לנקוט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות, ואם התרשל ביחס לאדם אחר, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
החובה הזו מוטלת כלפיי כל אדם, כל אימת שאדם סביר צריך היה לנקוט באותן נסיבות ולצפות מראש שאותו אדם עלול להיפגע ממעשה או ממחדל זה.
לפיכך, ע"פ הדין הישראלי, אם נפגע אדם מרשלנות רפואית כתוצאה מהתרשלות מצד הרופא המטפל, זכאי הנפגע לפיצוי כספי בגין התנהגות רשלנית זו.
מסעיף 35 לפקודת הנזיקין עולה כי על מנת להוכיח רשלנות רפואית על התובע להוכיח בכתב התביעה שלושה יסודות במצטבר:
א. התרשלות מצד הרופא.
ב. קיומו של נזק.
ג. קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.
ליבה של עוולת הרשלנות הוא יסוד ההתרשלות, ועל מנת שמזיק יחויב בפיצוי כספי, על התובע להוכיח שהתנהגותו של המזיק הייתה רשלנית, וכתוצאה מכך נגרם לנפגע נזק, וקיים קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם.
בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח אשמה, התרשלות, וזאת בסבירות של 51%, אולם לא כל טעות היא רשלנות.
כאשר בפניי בית המשפט מוגשת תביעת רשלנות רפואית, עליו לבדוק האם אותו רופא פעל ע"פ רמת הסבירות הנדרשת מרופא סביר? או שמא חרג ממתחם הסבירות באופן העולה כדי רשלנות?
האם יש צורך בחוות דעת רפואית?
בתביעת רשלנות רפואית, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה רפואי, בתחום הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק, ולכן בחירת זהות המומחה חשובה מאוד.
איזה עורך דין לבחור?
תביעת רשלנות רפואית אינה תביעה קלה לניהול, ניהולה דורש מיומנות, יכול להבין את המונחים הרפואיים, קשר ישיר עם מומחים רפואיים, ויכולת להעריך ולצפות מראש את סיכויי הצלחת התביעה. על כן, על התובע לבחור בעורך דין מנוסה, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לקבל עבורו את הפיצוי הגבוה ביותר.
האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.