בחלק הקודם שבו עסקנו במטפורה הנרטיבית הקדשתי את מרבית הפוסט להסבר על מהותם של הסיפורים הדומיננטיים. בפוסט שלפניכם אדון בהשפעתם של הסיפורים הללו ובהקשר החברתי שלהם – תוך שימת דגש על מקרי מבחן מעשיים.
השפעות הסיפורים הדומיננטיים
הסיפור הדומיננטי על יכולות הטיפול שלי ישפיע עלי לא רק בהווה, אלא יש לו השלכות גם על פעולותיי בעתיד. לשם המחשה, אם אני מתבקשת לקבל מטופלים המתוארים כקשים מאוד עם עבר של כישלונות רבים אצל מטפלים טובים אחרים, או למלא את היומן שלי בעבודה רבה הכוללת משפחות מאתגרות, ההחלטה והתוכניות שלי יושפעו על-ידי הסיפור הדומיננטי שיש לי עלי כמטפלת משפחתית שלי. אהיה מוכנה יותר לעשות זאת, אם אושפע ע"י הסיפור שיש לי על עצמי כמטפלת משפחתית טובה, יותר מאשר אם הסיפור שלי על עצמי אומר שאני מטפלת בינונית הנוטה להיכנס לחרדה כאשר המקרים קשים או כאשר אני עומדת מול אנשים תוקפניים המאיימים עלי. לכן, המשמעות שאני נותנת לאירועים אלה אינם ניטרליים בהשפעותיהם על חיי- הם יעצבו את חיי בעתיד. כל הסיפורים נובעים מאירועי חיים, אך גם מעצבים את חיינו.
לחיות הרבה סיפורים בעת ובעונה אחת
החיים שלנו הם מרובי סיפורים. יש הרבה סיפורים המתרחשים באותו זמן וסיפורים רבים המסופרים על אותו אירוע. אף סיפור אינו משוחרר מערפול או סתירה, ואין אף סיפור בודד שיכול לכלול את כל המורכבויות בחיים.
אם נכשלתי עם אחת המשפחות, או אם מישהו בחיי יתחיל להתמקד על כל שגיאה קטנה שעשיתי בטיפול, או אם מטילים חוק חדש שמפלה אנשים כמוני בדרך מסוימת, ייתכן ויתחיל להתפתח סיפור אלטרנטיבי על יכולת הטיפול שלי. אירועים אחרים, פרשנויות אחרות של אנשים על אירועים אלה והפרשנות שלי עצמי, יכולים להוביל לסיפור אלטרנטיבי אחר על יכולת הטיפול שלי- סיפור על חוסר יכולת וחוסר מיומנות. לסיפור אלטרנטיבי זה יהיו גם כן השפעות. לזמן מה אוכל לחיות עם סיפורים שונים על היכולת הטיפולית שלי, בהתאם להקשר או לקהל. לאורך זמן, בהתאם לגורמים שונים, הסיפור השלילי על היכולת הטיפולית שלי יוכל אולי להיות יותר משפיע ואולי אפילו להפוך לסיפור דומיננטי בחיי ביחס ליכולת הטיפול שלי. גם הסיפור על יכולת טיפולית טובה וגם הסיפור על יכולת טיפולית כושלת יהיו בהם מעורפלות וסתירות.
סוגים שונים של סיפורים
יש סוגים שונים של סיפורים שאנו חיים לפיהם, והם כוללים סיפורים על העבר, ההווה והעתיד. סיפורים יכולים להיות שייכים ליחידים ו/או לקהילות. אלה יכולים להיות סיפורי משפחה וסיפורים על יחסים.
לכל אחד יכול להיות סיפור על עצמו כמוצלח ובעל כוחות. באופן אלטרנטיבי יכול להיות סיפור על כך שאני "כישלון" או "פחדן", או "חסר נחישות". למשפחה יכולים להיות סיפורים על עצמם כ"אכפתיים" או "רעשניים" או "מסוכנים" או "לא מתפקדים" או "קרובים". כך גם לקהילות או קבוצות. כל הסיפורים הללו יכולים להתרחש באותו זמן, ואירועים כשהם מתרחשים יפורשו בהתאם למשמעות הדומיננטית באותו זמן. בדרך זו לחיות פרושו שאנו עסוקים בתווך בין הסיפורים הדומיננטיים לבין הסיפורים האלטרנטיביים בחיינו. אנו תמיד נושאים ונותנים ומפרשים את התנסויותינו.
ההקשר החברתי הרחב יותר של סיפורים שאנו חיים לפיהם
הדרכים בהן אנו מבינים את חיינו מושפעות ע"י סיפורים רחבים יותר של תרבותנו. לחלק מהסיפורים שלנו על חיינו יש השפעה חיובית ולחלק השפעה שלילית על החיים בעבר, בהווה ובעתיד. לורה יכולה לתאר את עצמה כמטפלת מוכשרת. היא פיתחה סיפור זה על עצמה מהתנסויותיה ופידבק מהעבודה. כל החוויות הללו תרמו לעיצוב סיפור על עצמה כקומפטנטית, אכפתית ומוכשרת. כאשר היא עומדת בפני החלטה לפנות למקום עבודה חדש שפחות מוכר לה, לורה תהיה מעוניינת יותר לפנות או לחשוב על פנייה בגלל ההשפעה החיובית של נרטיב עצמי זה. אני מניחה שהיא תחווה את האתגרים בעבודתה במידה של ביטחון ותתאר את העבודה כמעשירה.
המשמעויות שאנו נותנים לאירועים אלה המתרחשים ברצף לאורך זמן, אינם מתרחשים בוואקום. יש תמיד הקשר שבו הסיפורים של חיינו מעוצבים. הקשר זה תורם לפרשנויות ולמשמעויות שאנו נותנים לאירועים. ההקשר של מגדר, עמדה, גזע, תרבות והעדפות מיניות תורמים באופן חזק לעלילה של סיפורי חיינו. הסיפור של לורה על עצמה כמטפלת מוכשרת, למשל, יושפע ע"י הרעיונות של התרבות בה היא חיה. לתרבות זו אמונות מסוימות לגבי מה נכלל ב"כישרון" כמטפל והסיפור של לורה יעוצב ע"י אמונות אלה.
הרקע התרבותי של לורה יכול להיות לו תרומה נכבדה לדרכים בהן היא משתמשת ע"מ ליצור קשר עם אנשים הבאים אליה לטיפול מרקעים שונים. הביטחון שלה יכול להיות קשור להיסטוריה שלה בתנועה הפמיניסטית ושהיא מטפלת אוסטרלית לבנה, ובמצב זה סביר להניח שאנשים יקשיבו לה.
בדרכים אלה, האמונות, הרעיונות והיישומים של התרבות בה אנו חיים יש לה תפקיד חשוב במשימות שאנו מייחסים לחיינו.
סיפורים בהקשר טיפולי
כאשר אנשים מחליטים להתייעץ עם מטפל, זה מפני שהן חווים קושי או בעיה בחייהם. כאשר הם פוגשים את המטפל, הם בד"כ יתחילו בלספר למטפל על הרבה אירועים בחיי הבעיה שעבורה הם מחפשים עזרה. בד"כ הם גם יסבירו את המשמעויות שנתנו לאירועים אלה.
בשלב מוקדם בטיפול, מטפלים שומעים סיפורים על הבעיה והמשמעויות שלה עבור המטופלים. משמעויות אלה בד"כ כוללות מה שמטפלים נרטיביים יקראו "תיאור צר" (thin description). תיאור צר מאפשר מרחב קטן מאוד למורכבויות ולסתירות בחיים. זה מאפשר מרחב קטן לאנשים לפתח את המשמעויות הייחודיות שלהם על פעולותיהם ועל ההקשר בו התרחשו. התיאור הצר מסתיר ומכסה על הרבה משמעויות אפשריות אחרות. לרוב תיאורים צרים של פעולות / זהויות של אנשים נוצרים ע"י אחרים- אלה שיש להם את הכוח להגדיר בנסיבות מסוימות. (למשל, הורים ומורים בחיי ילדים, מומחי בריאות הנפש בחיי מטופלים וכד'). לעיתים אנשים מגיעים להבנה של פעולותיהם דרך תיאורים צרים.
משמעויות צרות והשפעותיהן
תיאורים צרים בדרך כלל מובילים למסקנות צרות על הזהויות של אנשים ולכך יש השפעות שליליות. לדוגמה, אם אדם נתפס דרך סיפור צר של דיכאון, המסקנה שלו אודות עצמו עלולה להיות צרה גם היא, כמו המסקנה שהוא חסר ערך. למסקנה צרה זו יש השפעה שלילית לא רק על האדם אלא גם על היחסים שלו עם אחרים.
בד"כ מבטאים מסקנות צרות על האדם הנאבק עם הבעיה ועל זהותו. האדם נושא הבעיה עלול להיות מוגדר כ"רע", "חסר ישע", או "עושה צרות". מסקנות צרות אלו הנובעות מסיפורים רוויי בעיה מחלישות את האנשים מכיוון שהן בד"כ מבוססות על מונחים של חולשה, חוסר יכולת, חוסר התאמה וכד'.
אני יכולה לזכור הרבה מסקנות צרות שמטופלים באים איתן: "זה בגלל שאני אדם רע" או "אנחנו משפחה לא מתפקדת". לעיתים מסקנות צרות אלה מעידות על יחסי כוח רחבים יותר כתוצאה מדיסקורסים חברתיים המגדירים אוכלוסיות מסוימות כנחותות יותר.
ברגע שמסקנות צרות תופסות פיקוד, קל מאוד לאנשים לאסוף עדויות המאשרות את הסיפורים רוויי הבעיה. השפעות הסיפורים הללו עלולה לגדול יותר ויותר. ואז, כל הזמנים בהם האדם נמלט מהשפעת הבעיה, כל הפעמים שלא היה "רע", "חסר ישע" או "עושה צרות", מוסתרים ומסוננים. ככל שסיפור הבעיה גדל, הוא צובר יותר כוח וישפיע על אירועי העתיד. מסקנות צרות מובילות בד"כ ליותר מסקנות צרות מכיוון שהכישורים, בידע, היכולות והכוחות של האנשים מוחבאים ומוסתרים ע"י סיפור הבעיה.
סיפורים אלטרנטיביים
מטפלים נרטיביים, כאשר הם עומדים בהתחלה מול מסקנות צרות וסיפורי בעיה, מתעניינים בשיחות לחיפוש סיפורים אלטרנטיביים- כסיפורים מועדפים. המטפל מעוניין לגלות וליצור בשיחות, סיפורי זהות שיעזרו לאנשים להשתחרר מהשפעת הבעיות שהם עומדים בפניהם.
כשם שתיאורים ומסקנות צרות יכולים לתמוך ולשמר בעיות, כך סיפורים אלטרנטיביים מפחיתים את השפעת הבעיות ויוצרים אפשרויות חדשות לחיים. חקירת הסיפורים האלטרנטיביים מאפשרים ליצור מרחב לשינוי. אלה יכולים להיות סיפורים של נחישות, סיפורים על איך אדם התגבר על בעיות בעבר וכיו"ב.
השאלה המרכזית עבור מטפלים נרטיביים תהיה: איך אנחנו יכולים לעזור לאנשים להשתחרר ממסקנות צרות ולערוך מחדש סיפורים מועדפים וחדשים לחייהם ומערכות היחסים שלהם.
כפי שכתבו ג'יל פרידמן וג'ין קומבס: "מטפלים נרטיביים בעבודתם עם אנשים, מעוניינים בהעלאה ועיבוי סיפורים שאינם תומכים או משמרים בעיות. כאשר אנשים מתחילים להחזיק ולחיות סיפורים אלטרנטיביים, התוצאות הן מעבר לפתרון בעיות. דרך הסיפורים החדשים אנשים חיים דימויים חדשים, אפשרויות חדשות ליחסים ועתיד חדש".
לכיוון תיאור עשיר
ע"מ להשתחרר מהשפעת סיפורים בעייתיים, לא מספיק לערוך מחדש סיפור אלטרנטיבי. מטפלים נרטיביים מעוניינים במציאת דרכים בהן סיפורים אלטרנטיביים יכולים להיות מתוארים "בצורה עשירה". ההיפך מ"מסקנה רזה" מובנת ע"י מטפלים נרטיביים כ"תיאור עשיר" של חיים ומערכות יחסים.
הרבה דברים יכולים לתרום לעושר בסיפורים האלטרנטיביים. הראשון צריך להיות שהם נוצרים ע"י המטופל. תיאורים עשירים כוללים פרוט עדין ומפותח של קווי הסיפור בחיי האדם. אם נדמיין קריאת רומן, לפעמים סיפור מתואר בצורה עשירה- המניעים של הדמויות, ההיסטוריות שלהם ויש הבנות אותן מפתחים בהמשך. הסיפורים של אנשים ארוגים עם סיפורים על אנשים ומאורעות אחרים. באופן דומה, מטפלים נרטיביים מעוניינים בגילוי דרכים לסיפורים אלטרנטיביים על חיי האנשים שיעשירו את הסיפורים ויהיו ארוגים בסיפורים של אחרים.
בטיפול הנערך בהתאם למטפורה הנרטיבית, אנו עובדים עם אנשים במטרה למצוא משמעות חדשה בחייהם באמצעות סיפור, וסיפור מחדש של סיפורים שעדיין לא סופרו על חייהם.
הבה נדמיין את הנקודות שלמטה כמייצגות חווית חיים:
כאשר אנשים מתייעצים עם מטפל, הם לרוב לכודים בתוך סיפור צר יחסית המתמקד על מעט מחוויות החיים הרבות שלהם:
כמטפלים, התפקיד הראשון שלנו הוא להקשיב לסיפור זה, ולהתייחס אליו כאחד מסיפורים אפשריים רבים. הקשבה בגישה זו מסייעת לנו לשים לב כאשר אנשים מתייחסים באופן גלוי או מרומז לאירועים שלא ניתן היה לנבא אותם ע"י העלילה של הסיפור הבעייתי.
אנו יכולים אז לשאול שאלות המזמינות אנשים להיכנס אל אותם אירועים, ולספר לנו (ולעצמם) אודות האירועים והמשמעות של אותם אירועים, וכך לפתח אותם לסיפורים יותר חיים וזכורים.
לאורך זמן, תהליך זה מוביל להתפתחות קווי סיפור מרובים בעלי משמעויות עשירים ומורכבים המתייחסים לריבוי אפשרויות עבור חיי אנשים. תהליך זה אינו מסלק סיפורים בעייתיים, אבל הסיפורים הבעייתיים מקבלים משמעות שונה כאשר הם מהווים רק קו אחד מסיפור רב- קווים.
רחל פוגל – פסיכולוגית חינוכית מומחית.
פסיכולוגית רחל פוגל בעלת תואר MA בפסיכולוגיה חינוכית אוניברסיטת
בר אילן מטפלת ומדריכה בתחום המשפחתי והזוגי.
רחל פוגל מתמקדת בגישת הטיפול הנרטיבי.
טל. נייד: 054-4768892