מזונות ילדים בהגדרה הינם צרכי הילדים למחיה, כאשר החוק בישראל מטיל על אחד מההורים, בדרך כלל על שניהם, מי יותר ומי פחות, לשאת במזונות, במידה ואחד מבני הזוג תובע זאת מבית המשפט בשם הילדים.
החוק בישראל אשר מכוחו יקבע בית המשפט את החיוב במזונות הינו החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות"), אשר קובע כללים לאוכלוסיות שונות בחברה. לציין שהחיוב של ההורים במזונות הילדים בישראל לפי סידור זה תחילתו בדין העותומאני של המנדט הטורקי אשר משל בישראל, ולאחר מכן המשיך למנדת הבריטי עד להקמת מדינת ישראל.
הצורך בקביעת מזונות ילדים הינו בהכרה שכאשר הורים לילדים נפרדים והילדים ישארו ברוב המקרים במשמורתו ובחזקתו של אחד ההורים הם עלולים להיות מוזנחים בכך שלא יזכו לתמיכה כלכלית כפי שזכו לה כאשר ההורים גרו יחד וניהלו משק בית משותף.
חוק המזונות מחיל חיוב אחד על בעלי דתות מוכרות שונות כגון: היהדות, האסלאם, הנצרות, כד', אשר להם יש דין דתי (להלן: "הדין הדתי") הקובע את מידת החיוב אשר חלה על ההורים במזונות, ודין נוסף על הורים בעלי דתות שונות או חסרי דת (להלן: "הדין האזרחי").
בדינים הדתיים אשר נקבעו לפני הרבה שנים, החובה לשאת ברוב מזונות הילדים חלה על האב מהטעם שמימים ימימה מקומה של האישה היה בעבודות הבית והטיפול בילדים, והבעל היה אחראי על הבאת הפרנסה, מנהג אשר קיים באוכלוסיות שונות גם בימינו.
על הורים בעלי דתות שונות או חסרי דת לא חל דין דתי, ולפיכך החובה לשאת במזונות הילדים חלה על כל אחד מההורים על היכולת של כל הורה לשאת בכך מתוך ההכנסה הפנויה שיש לו.
בתי המשפט חילקו את צרכי הילדים לשלושה חלקים עיקריים. האחד הינו החיוב במזונות אשר כולל סיפוק של מזון ביגוד והנעלה לילד. השני הינו מדור אשר כולל את הצורך של הילד לגור תחת קורת גג. והשלישי הינו הצורך של הילד לקבל חינוך ובריאות.
כאשר בוחנים את החיוב של שני ההורים במזונות על פי הדין האזרחי ברור שכאשר הורים בעלי משכורות ממוצעות נפרדים, הפרוד גובה משניהם ירידה ברמת החיים, מי יותר ומי פחות, וזאת משום שממקום של ניהול משק בית משותף כל אחד מהם עובר לניהול משק בית עצמאי.
אך כאשר חובת המזונות על פי הדין הדתי חלה ברובה על האב נמצא שרמת החיים של האבות יורדת הרבה יותר מהאימהות ובמיוחד כאשר האם עובדת לפרנסתה ומשתכרת שכר שלעיתים הוא אף גבוהה מהאב.
יש לציין שהחיוב במזונות ילדים אינו קשור למצב המשפחתי של בני הזוג והוא מתחייב גם אם בני הזוג נמצאים בהליכי גירושין או שכבר ניתן גט בפועל. לעומת זאת מזונות אישה כן תלויים במצב המשפחתי של בני הזוג וכאשר בני הזוג גרושים הבעל אינו חייב במזונות אישה.