גט פיטורין
את המילים גט או גט פיטורין כולנו מכירים, רובינו גם אמרנו אותם בהקשר זה או אחר, אך האם אנו יודעים מה מקורם ומה פירושם של המילים הללו ?
ג"ט הם המספר שתיים עשר בגימטרייה. מספר אשר מצביע על שתיים עשרה השורות שמתארות את מעשה הגירושין בתעודת הגירושין שנותן הבעל לאשתו. בתעודת הגירושין רשומים פרטי הבעל, פרטי האישה, מקום מתן הגט, התאריך, ומעשה הגירושין בארמית.
על בעל אשר רוצה לגרש את אשתו נכתב בתורה: "כי ייקח איש אישה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן לה בידה, ושילחה מביתו." (דברים כ"ד, פסוק א').
והפרשנים:
רש"י - גט כריתות ייקח מאתם ויביא לנשותיהם, להפריד עירוב שבינו לבינה.
רמב"ן - יכתוב לה גט ויפתור ממנה.
מצודת ציון - ספר כריתות, גט הכורת ומפריד.
יש לזכור שעל פי הדין העברי רשאי היה הבעל לגרש את אשתו ואף לשאת אישה נוספת על כורחה עד שתוקנו תקנות רבנו גרשום לפני למעלה מאלף ומאה שנים שאסרו זאת. הסנקציה שנקבעה כנגד מפר התקנות היתה הטלת חרם ונידוי חברתי. ומאז האמרה: "חרם דרבנו גרשום", מיוחסת לתקנות שהרב גרשום תיקן בזמנו בדיני האישות.
מאז חרם דרבנו גרשום, גירושין שלא על דרך הסכמה מחייבים את הצד אשר תובע את הגירושין להוכיח בראיות מוצקות אחת מהעילות ההלכתיות על פי הדין העברי בכדי לחייב את הצד השני בגט. אולם אפילו אם הוכחה עילה הלכתית מתאימה, וניתן פסק דין לחיוב בגט, הם לא מקיימים את הגט, משום שגם סידור הגט עצמו חייב להתבצע בהסכמה, שאם לא כן יהיה זה גט מעושה, שהוא פסול על פי ההלכה.
אישה מסורבת גט נקראת אישה עגונה, וגבר מסורב גט נקרא גבר עגון. עגינות הינה מלשון עוגן, לפי שהאדם נמצא מעוגן למסגרת הנישואין. אמנם, מראשית הנישואין מעגן הדין העברי את הבעל והאישה למסגרת הנישואין בכדי שהם יתקיימו לכל החיים. אולם במקרים בהם מוצא בית הדין שמסגרת הנישואין גורמת נזק לאחד מבני הזוג או לשניהם גם יחד, הוא יקבע שמדובר על עגינות אסורה ויש להתיר אותה בגט פיטורין.