תקנות הקהל- תקנות של הגוף המתמנה ע"י הציבור לעסוק בנושאים כלכליים הקשורים למנהל ציבורי תקין. הגוף נקרא בני העיר. המקור התלמודי: גוף כלכלי.
תפקיד בני העיר בגביית המס מהקהילה היהודית בימי הביניים
בימי הביניים היהודים מתפזרים בתפוצות, ללא מדינה כאשר המשוואה הייתה זכות ישיבה תמורת כסף. הכסף היווה מס שנתי אשר נגבה בתחילת השנה מהיהודים. ליהודים הייתה בעיה קיומית, שכן ללא כסף הפתרון היה גירוש, ולכן הגוף שקבע את המס והמדיניות הכלכלית היה בני העיר. לכן היה עליהם לווסת את כל הגורמים הכלכליים ולדאוג שאין תחרות, השקעות טובות.
סמכויותיהם: חקיקה בנושאי ממון(לניהול ציבורי תקין), פיקוח על ביצוע התקנות, הטלת קנסות, קביעת מחירי החיטה, ויסות השערים (מטבעות), פיקוח על המשקולות, וביטוח.
כישורים של בן עיר:
הרב אליהו מזרחי מאיסטנבול, אמר כי שבוחרים נציגי קהל יש נטייה לבחור בזקן או עשיר, אך אלו שיקולים לא נכונים, אלא צריך: אדם עם כושר מנהיגות וכריזמה, יש להימנע מחכם הלכה שכן הוא אדם שמה שמעניין אותו זו ההלכה והתורה ולא בטוח שמעניין אותו לטפל בבעיות היום יום של האנשים.
השוואת סמכותם של בני העיר לסמכות החכמים בעניין חקיקתם, התנאי של אישור התקנות : ע"י "אדם חשוב"
העלייה במעמד בני העיר כתוצאה מענייני המס דרשה גם עלייה בסמכותם,ולא היה מנוס מהשוואתם לסמכות החכמים בחקיקתם, בני העיר היו ללא כישורים הלכתיים והביקורת השיפוטית נעשתה ע"י החכמים ב 2 שלבים:
1) ביקורת ע"י אדם חשוב (אדם שהוא מעל אזרח מהשורה אך נחות מחכם הלכה) התקנה תקפה רק ע"י אישורו
2) ביקורת שיפוטית גם על החלטות ה"אדם החשוב"
השלכות ההשוואה בין בני העיר ובין חכמי הלכה:
א. אין למנות אדם שחשוד בעבירה- צריך שבן העיר יהיה ללא רבב, שכן מדובר בעבודה ציבורית (כמו שופט/דיין)
ב.איסור הדלפת מידע- בני העיר לא יכולים להדליף את שיקולי ההחלטות, יש חובת סודיות מוחלטת גם אם יש רב/מיעוט
ג.אין צורך בקניין בכדי לתת תוקף למעשה של בני העיר- כמו שבית המשפט לא צריך קניין לתת תוקף להחלטותיו, גוף ציבורי חייב להראות גמירות דעת ולכן אין צורך בקניין, חזקה על נציג ציבור שהוא בעל גמירות דעת.
הכישורים של "אדם חשוב"
יש צורך שהוא יהיה בעל חוכמה הלכתית, וגם עוסק במנהיגות ציבורית, היה עליו לעבור מבחן בפני חכם הלכה גדול שהיה מסמיך לו את הסמכות של אדם חשוב. המשכורת : הקלות מס
4 כללי על שהנחו את החכמים בביקורת השיפוטית:
1) אין להתקין תקנה העלולה לפגוע ברמה המוסרית של הציבור- דוגמה מהשו"ת של הרשב"א- בספרד ביטלו את המשרה של שומר מוסר משיקולים כלכליים, אך הרשב"א החליט שהמוסר עולה על הכלכלה, ולכן השאיר את המשרה בתוקף.
2) התקנה צריכה להיות תקנה שהציבור יכול לעמוד בה- תקף גם לגבי חקיקת החכמים, אך אכפו את הכלל לגבי תקנות הקהל בצורה רחבה יותר. פוסקי הלכה היו עושים סקרים האם התקנה היא מוגזמת ופוגעת וכך החילו ביקורת.
3) אין לפגוע באופן שרירותי בזכויות המיעוט- אסור שהתקנה תפגע בצדק-
דוגמה א: שבועת נישום- תמיד יש אפשרות לערער על שומת מס,חכמי הלכה תמיד דאגו לשמר את הזכות לערעור,הנישום היה נישבע שאינו חייב כסף ואז בני העיר חייבים לשנות את השומה בהתאם לשבועה. הייתה עיר שביטלה את שבועת הנישום משיקול כלכלי את התקנה בוטלה(לאחר אישור האדם החשוב) כי היא נוגדת את הצדק.
דוגמה ב: מס כפול- נגע למיעוט העשירים ששילמו מס כפול, הרב אור זרוע קובע שיש להגיע להסדר על אף אישור, האדם החשוב שצידד ברב.
4) אין חקיקה למפרע- יהודי שעבר מקהילה לקהילה באמצע שנת המס, והקהילה דרשה ממנו מס שנתי למפרע, למרות ששילם כבר מס בקהילה הקודמת, קבעו שאין מס למפרע ויש לעשות חישוב המסדיר זאת בצורה שלא תפגע בצדק.
* השופט אלון בפס"ד וילוז'ני- הצינור הרצוי לקבלת המשפט הישראלי במשפט העברי הוא תקנות הקהל, הציע הצעה בנוגע לדיני ממונות. אדם חשוב = מפלגות דתיות, ביקורת שיפוטית- הרב עובדיה יוסף שמתערב מאד בחקיקה.
עו"ד אלון וניני בעל ניסיון בתחום המקרקעין והחברות.
עו"ד אלון וניני מעניק ייעוץ משפטי ללקוחות פרטיים לצד חברות מתחום ההיי-טק, תעשייה, מסחר ושירותים.
המשרד נותן דגש גם על סטנדרט מקצועי גבוה וגם על שירות אדיב ללקוחותיו.
עו"ד אלון וניני - פתרון משפטי כולל לחברות בתחומי המשפט המסחרי ובתחומים נלווים כמו דיני עבודה ומיסוי מוניציפאלי.