המטבח של השכן

מכירים את פינוקיו?  מי התעמק קצת מעבר לרמת הפשט של הסיפור יגלה כי בסאב טקסט יש עולם שהולך ומשתנה. עולם שבו הביקוש עבור ישרותי נגרות אישיים ולא תעשייתיים הולך ומתמעט. אמנם הסיפור נכתב אי בתחילתה של המהפכה התעשייתית לפני מעל ל-100 שנה, אבל מהרבה בחינות העיקרון הזה עדיין רלוואנטי בימינו. מתברר שתרבות הצריכה המערבית שהולכת ומתפשטת בכל רחבי העולם בזכות תופעת הגלובליזציה גורמת לכך שלאנשים יש פחות ופחות עניין במוצר אישי וייחודי. הנטייה הטבעית זה למוצר שמגיע היישר מפס הייצור ונראה בדיוק כמו זה של השכן, רק קצת יותר ירוק.  אלא שמחקרי עומק גילו כי הסיבה העיקרית לתופעה נעוצה במערכת שיווק אגרסיבית ולאו דווקא ברצון טבעי של הצרכנים. התודעה ששלנו הנה סובייקטיבית לחלוטין ורק אם נראה השוואה של אחד תמורת אחד נצליח להבין את מלוא המשמעות של איכות מול כמות. אז אמנם את הפריווילגיה של לנסות לתקופת מבלן את כל אחד מהרהיטים אין לנו, אבל בהחלט ניתן להבין מתוקף כתב האחריות כי  מוצרי האיכות היקרים

יותר כנראה גם אמינים  ועמידים יותר.

מטבח בשקל

אז למה אנחנו מעדיפים את הזול וההמוני על פני האישי וייחודי? בעיקר בגלל חוסר מודעות. כן , נכון, שולחנות מעוצבים עולים יותר. אבל פערי המחירים אינם רק עניין של מיתוג ומיצוב אלא עניין של איכות ונוחות. מוצר מעץ מלא שהשקיעו בעיצובו קצת יותר משאבים מאשר כל אותם רהיטי אינסטנס בעיצוב שוודי ויצור סיני גם יחזיק מעמד יותר שנים. יש הבדל בין נגר  שבונה באופן אישי את הרהיט לבין אותו הרהיט שנבנה במסגרת פס ייצור המוני. אוצו הדין תופס גם לגבי מטבחי יוקרה. בתחום של סביבת העבודה הקולינארית רווית השמנים והרטיבות, לאיכות יש משמעות רבה בכל הקשור לאריכות ימים ללא כתמים וצבירת בלאי. לצורך חיזוק הנקודה וההמחשה, תנסו לחשוב על רכישת המוצרים למאכלים שאתם מכינים בין כותלי מטבחים.  יש עוף בשקל ויש עוף ב-20 שקל. העוף בשקל על פי רוב יהיה מלא במים ובאנטיביוטיקה ואילו העוף ב-20 שקל יהיה הרבה בשר נטו, נטול אנטיביוטיקה ובסופו של דבר גם הרבה יותר עסיסי וטעים לחך. עכשיו תחזרו לחנות ותחשבו שוב אם מתאים לכם מטבח בשקל