גירושין פיקטיביים
הכניסה לחובות אינה מצב נעים עבור אף אחד. אלא שיש כאלה עבורם השקיעה במצב הכלכלי הבעייתי תביא לפעולות נואשות, יש שיגידו לא חוקיות. כזה הוא בדיוק נושא הגירושין הפיקטיביים, תופעה שהופכת לנפוצה במיוחד בשנים האחרונות. מה המניע לגירושים אלה? ומהם הסיכונים שבכך?
כל הסיבות (הלא נכונות) להתגרש
גירושין פיקטיביים הם גירושין שנעשים על הנייר בלבד: בני הזוג מכריזים כי דרכם המשותפת הסתיימה, אך בסתר, מתחת לפני השטח, הם ממשיכים לחיות יחדיו. הסיבה העיקרית לכך היא, כאמור, כלכלית. כאשר אחד מבני הזוג נקלע לחובות, או לחילופין כשהוא הקים עסק שהגיע למצב כזה, הוא יצמצם את הרכוש שניתן יהיה, בשלבים הבאים, לעכל ממנו. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות רישומ הרכוש על שם האישה, או הילדים.
הגירושין פיקטיביים, לפחות למראית עין, מאפשרים לאכול מהעוגה הכלכלית, ולהשאיר אותה שלמה. דרך הגירושין, יכול איש העסקים לשמור על נכסיו בקרבת מקום. הגירושין עצמם מהווים עבורו "תירוץ" לצורך ההעברה, שנועד לספק מענה הולם לשאלות של הנושים על הפשר שלה. זאת ועוד, גם בעצם החיים כהורים יחידים, יש מספר לא מבוטל של הקלות, דוגמת קצבאות מהביטול הלאומי, הנחות במעונות יום, השתתפת בתשלום שכר הדירה ועוד.
אלא שלפני מספר שנים, כשהיקף התופעה גדל, החלו להבין את הטריק – מה ששינה את חוקי המשחק במידה רבה.
ההשלכות של גירושין פיקטיביים כיום
כשנכנסים לעובי הקורה מבחינה משפטית, מגיעים למסקנה חד משמעית: הסכם גירושין פיקטיביים הוא הסכם שנעשה למראית עין, ולכן אינו חוקי. עקב כך, הוא גם אינו תקף, ומעמיד את מי שלקח בו חלק – כמעט תמיד, הבעל והאישה גם יחד, כמו גם גורמים אחרים – בפני מצב שאינו נעים כלל אל מול רשויות החוק במדינה.
גירושין פיקטיביים, ניתן לטעון, עומדים על הטווח שבין עוולה אזרחית לעבירה פלילית. מה שחשוב לא פחות, מההיבט הכלכלי, הוא שכאשר יוכיחו הנושים כי אכן בני הזוג חיים יחדיו, הנטייה של בית המשפט תהיה להורות לבעל החוב להשיב אותו באופן מיידי. כפועל יוצא של זה, נושים רבים החושדים בדבר הגירושין הפיקטיביים מזמינים חוקר פרטי, לביצוע מעקבים אחר בני הזוג. לכן, גם סוגיית העיתוי מקבלת חשיבות מכרעת: באם הנושים יחלו בהליכי הגבייה עוד טרם הגירושין, ההסכם הפיקטיבי עלול להיות חסר תועלת לחלוטין.
עוד על גירושין באתר דוד סער