על פי החוק במדינת ישראל, אלה המחוייבים להתגייס על פי חוק לצבא הגנה לישראל חייבים להיות בגיל שמונה עשרה ולאחר שסיימו את כיתה י"ב ולהתייצב בלשכת הגיוס בתאריך אותו בחר להם הצבא בהתאם לביקוש ובהתאם לתפקיד אליו סווגו קודם לכן במקרים מסויימים. יש מקרים יוצאי דופן שבהם החייל מעוניין להתגייס עוד לפני שמלאו לו שמונה עשרה או לחילופין לדחות את הגיוס בשל לימודים או סיבה אחרת. בקשות מסוג זה נעשות באופן אישי על ידי החייל ונידונות כל אחת לגופה ובמקרה שמדובר בחייל קטין (מתחת לגיל שמונה עשרה) יש צורך באישור הורה או אפוטרופוס חוקי. תקופת שירות החובה עורכת כשנתיים לבנות וכשלוש שנים לבנים, אולם לא כולם משתחררים מהצבא עם תום השירות שכן חלק מהם נשארים לשירות קבע. אחרים אף יוצאים מהצבא בטרם סוף השירות מסיבות מגוונות שיכולות להיות בגלל בעיה פיזית או משמעתית וכדומה.
ברוב המקרים חיילים אשר מתגייסים ליחידות קרביות נחשפים ליותר סכנות לפציעות גופניות ונפשיות בשל מבצעים ולחימה בגזרות החמות ומול גורמי סיכון ביטחוניים. מי שאמור ללוות ולתמוך באותם חיילים פצועים גם לאחר סוף שירותם הצבאי הוא משרד הביטחון אשר מטרתו לתת טיפולים בריאותיים לאותם פצועים ולהחליט מה מידת נכותם בהתאם לפציעה ולשלם להם פיצויים ותשלומים כל חודש. הסכום אותו משלם משרד הביטחון משתנה בהתאם לאחוזי הנכות והאם אותו חייל נמצא כשיר להתחיל לעבוד או לא.
לא בכל המקרים אותו פצוע מוכר כנכה צה"ל ומתנהלות תביעות נגד משרד הביטחון . התביעה אמורה להביא לידי כך שאותו פצוע יוכר כנכה צה"ל. השלב הבא הוא לבחון כמה אחוזי נכות משרד הביטחון יקבע לאותו פצוע והאם אחוזים אלו הם הראויים לפציעה. לא רק פציעות גופניות נחשבות כנכות כי אם גם נכויות נפשיות הנגרמות בשל טראומות אלו ואחרות לאורך השירות הצבאי והשפיעו על אותו חייל. יש וועדות רפואיות אשר קובעות נכויות אלו ושולחות את הדורשים לפיצויים לסדרת טיפולים אצל רופאים מומחים.
ישנם עורכי דין המטפלים במקרים אלו אשר אותם נכי צה"ל הגישו כי לא קיבלו את הזכויות המגיעות להם או שמשרד הביטחון אינו מוכן לקבל אותם כנכי צה"ל. באותן תביעות משרד הביטחון מטפל ורואה אם יש עילה לכך וחוקר בהתאם למסמכים הרפואיים והנסיבות.