לצורך ביסוסה יש צורך בקיומם של 4 יסודות מצטברים: א. קיומה של חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק. ב.הפרת החובה ע"י המזיק(התרשלות). ג. קיומו של נזק אותו סבל הניזוק. ד.קש"ס.
חובת זהירות
יש לבחון האם יש למזיק חובת זהירות כלפי הניזוק. חובת הזהירות כוללת בחובה שני היבטים שונים הנדרשים לצורך קיומה:חובה מושגית וקונקרטית.
חובת זהירות מושגית- שני תנאים מצטברים דרושים לצורך התגבשותה של חובת הזהירות המושגית.דרישת הצפיות המתחלקת לצפיות טכנית ונורמטיבית ויחסי שכנות בין המזיק לניזוק. צפיות טכנית- נשאל האם אדם סביר יכול היה לצפות שיגרם נזק פיסי, כלכלי או נפשע לאדם אחר כתוצאה מהשלכת פסולת העלולה ליצור סיכון.
צפיות נורמטיבית- נבחן האם אדם סביר צריך היה לצפות כאפשרות נורמטיבית את התרחשות הנזק.ע"פ פס"ד ועקנין הרי שקיימת "חזקת חובה" והיא מקום שקיימת צפיות טכנית קיימת צפיות נורמטיבית אלא אם קיימים שיקולי מדיניות השוללים את החובה. בעניין דנן לא נראה כי קיימים שיקולים כאלו ולכן יש להסיק כי קיימת צפיות נורמטיבית.
חובת זהירות קונקרטית- יש לעשות קונקרטיזציה של המקרה הנדון עפ"י מבחני המשנה של צפיות טכנית ונורמטיבית. צפיות טכנית- חשוב לציין כי הצפיות הטכנית הנדרשת איננה ראיית הנולד בצורה מדויקת אלא בקווים כללים בלבד לעניין הנזק הפיסי והכלכלי הרי שניתן היה לצפות. לגבי נזק נפשי עקיף כמו במקרה דנן הנגרם במעגל שלישי הרי שזו אפשרות דחוקה אך ניתן להניח את קיומה כאפשרות תאורטית.
נזק כלכלי- יש לאזן בין אינטרס הניזוק להשבת נזקו לבין החשש שהרחבה יתרה תטיל נטל כבד מידי על המו"מ הכלכלי והרחבת מעגל התובעים. בפס"ד קדימה הוכרה לראשונה עילת תביעה בגין נזק כלכלי. במקרה דנן סביר להניח כי ילד עשוי פחות לצפות נזק כלכלי אך עדיין אנו רוצים להחיל סטנדרט התנהגות ראוי המחייב אותו לצפות זאת.
נזק נפשי- במקרה דנן מדובר בנזק נפשי עקיף של אדם שלא היה חשוף לפגיעה הפיזית. חשוב לציין כי חובת הזהירות הקונקרטית מוטלת על סכנות בלתי רגילות מחיי היום יום.
ההתרשלות
מקובל שיסוד זה נבחן לאור השאלה האם הייתה הפרה של חובת הזהירות, קרי האם הייתה סטייה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר. בעניינו מתעוררת השאלה האם תיבחן אחריותו של ילד כאילו היה אדם מבוגר, ז"א האם אין מקום להחיל עליו מבחנים של "הילד הסביר" שכן ילדים אינם יכולים לעמוד בסטנדרט ההתנהגות של מבוגר. הפסיקה נוטה לעניין זה למבחן הביניים, משמע נק המוצא היא רמת הזהירות של ילד בגילו של המזיק.
מידת הסכנה או ההסתברות להתרחשות הנזק- הסיכון שבזריקת בננה לתוך רחבת החלקה הוא גבוה, ולכן יש לקבוע כי הייתה חריגה מנורמת התנהגות סבירה שכן העניין דורש נקיטת אמצעי זהירות פשוט. עלותם של אמצעי הזהירות- עלות אפסית.. האינטרס הציבורי בפעילות המזיקה- לא קיים אינטרס כזה אלא אנו מעוניינים בהכוונת התנהגות ובשלילת מעשים. נזק- סעיף 2 לפקנ"ז מגדיר בצורה רחבה את המונח הכוללת בחובה את כל סוגי הנזק, בין פיסי ובין שאינו פיסי, בין ממוני ובין שאינו ממוני וכן נזק נפשי. כאמור לצור נגרם נזק פיסי כלכלי ונפשי אך נראה כי רק על הנזק הפיסי והכלכלי הוא יקבל פיצוי.
עו"ד אלון וניני מעניק ייעוץ משפטי ללקוחות פרטיים לצד חברות מתחום ההיי-טק, תעשייה, מסחר ושירותים.
המשרד נותן דגש גם על סטנדרט מקצועי גבוה וגם על שירות אדיב ללקוחותיו.
עו"ד אלון וניני - פתרון משפטי כולל לחברות בתחומי המשפט המסחרי ובתחומים נלווים כמו דיני עבודה ומיסוי מוניציפאלי.