כולם מדברים על מדינת רווחה אבל מהו הרציונל שעומד מאחורי רעיון זה. אפשר למצוא מספר גרסאות שונות לתפיסה, חלקם קיצוניים יותר מהאחרים אבל העיקרון הוא שהמדינה היא זו שאחראית לחלוקה של משאבים בצורה זהה או בצורה צודקת יותר. במקרים רבים המדיניות באה לפועל בכך שהיא מסייעת לאוכלוסייה חלשה בין אם למבוטלים, קשישים, נכים וכדומה. בישראל אפשר למצוא מפלגות שתומכות יותר בגישה זו.
בעולם הכלכלי אפשר למצוא שתי תפיסות עולם נגדיות. הראשונה היא הקפיטליזם אשר מאמין בשוק חופשי אשר יודע להתמודד בצורה הטובה ביותר כאשר אין התערבות. התערבות ממשלתית תוביל לפגיעה בשווי משקל ותוביל לפגיעה כלכלית למשק כולו. מהצד השני אפשר למצוא את הסוציאליזם אשר מאמינים שכל המשאבים צריכים להגיע אל המדינה והיא זו שאומנה על חלוקה מחדש של אותם משאבים. מדינת רווחה היא צורה של איזון בין שתי התפיסות הכלכליות.
כשאנחנו בוחנים מודלים שונים של מדינת רווחה אנחנו יכולים לראות כי קיימות גישות שונות כמו: הגישה הליברלית אשר נפוצה בעיקר בארה"ב ובמידה מסוימת גם באנגליה. הגישה הקורפורטיבית אשר נפוצה במדינות כמו אוסטריה, גרמניה וצרפת. הגישה הסוציאל-דמוקרטית אשר מפוצה במדינות הסקנדינביות כמו פינלנד, נורבגיה ושבדיה. הגישה הדרום-אירופאית כמו באיטליה, פורטוגל, ספרד ויוון. הגישות השונות מתבססות על הנחות שונות ביחד לשוק חופשי וזכויות חברתיות ושאיפה להביא לחברה שוויות עוד יותר ברמה כלכלית.
כאשר מסתכלים על מרבית המדינות הקפיטליסטיות ברחבי העולם, ניתן לראות שמרביתן מקדמות מדינת רווחה בצורה כזו או אחרת. כל אחת על פי המודל המתאים לצרכיהם. למרות שישנה הסכמה כי יש לחלק מחדש את המשאבים בכך שהציבור משלם מיסים ואותם מיסים משמשים למימון שירותים עבור כלל הציבור. כאשר חלק מהציבור זוכה לתמיכה גבוהה יותר מאשר אחרים. גביית המיסים יכולה להיות בצורה ישירה או עקיפה, כאשר גם כאן ניתן לראות דעות שונות לגבי שיטת המיסוי העדיפה ורמתה. בעוד ישנם מדינות בהם עשירים משלמים יותר, ישנם מדינות בהם עשירים משלמים פחות. נקודה למחשבה נוספת היא כי ישנם שירותים שהמדינה מספקת לכלל הציבור וכלל הציבור נהנה מהם באותה צורה כמו ביטחון.