הפרדת דת ומדינה בישראל?
לא, לא מדובר בצמד מילים גסות. הפרדת דת ומדינה, בצורה זו או אחרת ובמגוון גדול של הסדרים, קיימת במדינות מערביות רבות. למעשה, אי-ההפרדה במתכונת שאנו מכירים אותה, נהוגה רק במדינות קיצוניות שאין אנו רוצים להמנות עליהן. אך זו בלבד, כמובן אינה סיבה מספקת להנהיג הפרדת דת ומדינה גם בישראל. הסיבות לכך הן רבות, וחשוב מכך נוגעות לזכויות הבסיסיות של כל אזרח ישראלי. הנה רק כמה מהן.
רוב רובנו נכנס בשלב מסוים למוסד הנישואים. ואם נעשה זאת בארץ, רוב מאותו רוב יעשה זאת דרך הרבנות. גרוע מכך, רוב אותם אנשים גם לא יעצרו לתהות על מה ולמה זו הדרך היחידה להתחתן באופן רשמי בישראל ויניחו כי, "זה המנהג היהודי". ובכן, לא מדויק. החתונה כפי שהיא מתקיימת על פי חוקי הרבנות מייצגת דרך אחת להתחתן על פי המסורת היהודית. כמוה, ישנן דרכים נוספות, יהודיות, וכולן כשרות. אלא שבישראל לקח לעצמו זרם אחד של היהדות את הסמכות הבלעדית להשיא והחיל אותה על כולנו, בין אם אנו משתייכים לאותו זרם או לא. ומה לגבי מאות אלפי האזרחים משלמי המיסים, המתגייסים, התורמים שהרבנות אינה בטוחה ביהדותם (בעיה בפני עצמה)? ובכן, הם יכולים להנשא, רק לא במדינה שלהם. מדינות אחרות דווקא מוכנות. כמובן שאין מה לדבר על הומואים ולסביות המעוניינים להתמסד? שוב, לא כאן.
תחבורה ציבורית בשבת. נושא שנוי במחלוקת אמנם אך אין זה חייב להיות כך. לכל הסיבות מדוע לא ניתן למצוא פתרון. לא חייבים להפעיל את כל הקווים ולא חייבים לדבוק באותם המסלולים. לכל הסיבות מלבד אחת, הטענה כי זו תהיה פגיעה בצביונה היהודי של המדינה. אך זוהי דעה בלבד. האם לא חשובה יותר רווחתם של מיליוני תושבים הנשארים ללא פתרון תחבורתי ביום החופש שלהם? וכתוצאה מכך, ללא היכולת לבקר קרובים, לטייל ולהנות? לזה יש רק פתרון אחד – הנהגת תחבורה ציבורית בכל ימי השבוע.
אלו רק שתי סיבות. שעון החורף המגיע אלינו כחודש (ואף יותר) מוקדם יותר משאר מדינות העולם, בעוד אצלנו חם ונעים, ויחד איתו הפסד של שעות עבודה, שעות הנאה עם המשפחה, אנרגיה מיותרת ועוד תאונות דרכים, גם הוא נובע מהעובדה שאין בישראל הפרדת דת ומדינה. קבורה, גירושים, האוכל שאנו אוכלים, ועוד אין ספור עניינים שצריכים להיות עניינינו האישיים, הפכו להיות נחלתה של המדינה שזקפה לעצמה את הזכות להגיד לנו מה לעשות ואיך. הגיע הזמן לתקן זאת.