חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ביטוח סיעוד

קשישים אשר תלויים במידה רבה בעזרת הזולת רשאים להגיש תביעה לגמלת סיעוד למוסד לביטוח לאומי בכדי שתיבחן זכאותם לגמלה. על פי החוק קשיש הזכאי לגמלת סיעוד יקבל שירותים שיסייעו לו ולבני משפחתו בביצוע פעולות היום יום, ניהול משק הבית, בטיפול בו ובהשגחה עליו,  והכול לפי צורכי הקשיש.

את התביעה לגמלת סיעוד יש להגיש למחלקת סיעוד במוסד לביטוח לאומי.  אל טופס התביעה לגמלה יש לצרף חוות דעת של הרופא המטפל המתייחס למצבו של הקשיש ואישור המפרט את גובה ומקורות הכנסותיו. של הקשיש.

המוסד לביטוח לאומי בודק מספר תנאים בכדי לבחון זכאותו של קשיש לגמלת סיעוד.

האם הקשיש תושב ישראל.

האם הקשיש הגיע לגיל פרישה.

האם הקשיש מתגורר בקהילה או בבית אבות.

מהן הכנסותיו של הקשיש.

האם הקשיש מקבל קצבה לשרותים מיוחדים כ"נכה".

האם הקשיש תלוי בעזרת אחרים בביצוע רוב פעולות היום-יום, ובאיזו מידה.

להלן אפרט בקצרה על תנאי הזכאות השונים:

האם הקשיש הגיע לגיל פרישה:

גיל הפרישה הוא הגיל בו הקשיש זכאי לקצבת זקנה, בתנאי שהכנסתו מעבודה והכנסותיו שאינן מעבודה, אינם עולים על סכום הכנסה מירבית הקבוע בחוק.  הכנסה מפנסיה אינה נלקחת בחשבון. גיל הפרישה משתנה בין גברים ונשים, והוא נקבע בהתאם לתאריך הלידה של הקשיש.

האם הקשיש מתגורר בקהילה או בבית אבות:

בהתאם לחוק גמלת סיעוד אינה ניתנת לקשישים המתגוררים בבתי אבות. ד"ר ד. שניט, אשר קטעים ממאמרו "חוק ביטוח סיעוד ההיבט המשפטי", צותתו ע"י בית הדין הארצי בדב"ע נד/ 5-275 המוסד לביטוח לאומי נגד קורינה ויונטה פד"ע כז 409 5,  כתב כי "הזכות לקבל גמלת סיעוד מוגבלת בחוק בראש ובראשונה לקשישים סיעודיים החיים בקהילה. החוק שולל במפורש את הזכות לגמלת סיעוד ממבוטח הנמצא במוסד סיעודי, או במחלקה סיעודית שבה מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש אן תשושים. קשישים במוסדות לחולים סיעודיים או תשושים יוחזקו גם בעתיד בעזרת מימון שיבוא ממקורותיהם הפרטיים…".  גישה זו נובעת ".. עקב מצבה הכלכלי הקשה של המדינה, בעקבות המצוקה הכספית, לא היה מנוס מפשרה כואבת ועצובה בכמה סעיפים…".

הכנסותיו של הקשיש:

הכנסות הקשיש העולות על הסכום המירבי הקבוע בחוק, עשויות להשפיע על זכאותו של הקשיש לגמלת סיעוד, אם לאו, ועל היקף הגמלה לה יהיה זכאי.  הביטוח הלאומי בודק את הכנסות הקשיש והכנסות בת הזוג, הן הכנסות מעבודה והן הכנסות שאינן מעבודה.

האם הקשיש מקבל קצבה לשרותים מיוחדים כ"נכה":

קשיש אשר מקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת שירותים מיוחדים כנכה עבודה או כנכה כללי, לא יהיה זכאי בנוסף לגמלת סיעוד. כמו כן  קשיש המקבל גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה, יתבקש לבחור בין גמלה זו לגמלת הסיעוד המשולמת ע"י הביטוח הלאומי.

האם הקשיש תלוי בעזרת אחרים בביצוע רוב פעולות היום-יום, ובאיזו מידה.

בכדי לבחון את מידת תלותו של הקשיש באחרים, מגיעה לביתו אחות בריאות הציבור אשר בודקת את יכולתו של הקשיש לתפקד בכוחות עצמו בבית.  בהערכת התלות בוחנת האחות את יכולתו של הקשיש להתלבש, להתרחץ, לאכול, את יכולת נידותו בבית, ואת שליטתו על צרכיו.  בנוסף בודקת האחות באם הקשיש זקוק להשגחה מתמדת של אדם נוסף, שאם לא כן יהווה סכנה לעצמו. יש חשיבות רבה כי בעת ביקור האחות, לא יהיה הקשיש לבדו בבית, ושם כך יש לשים לב למלא בטופס התביעה את פרטיו של האדם עימו מי יש לתאם את הביקור.

בעת הביקור עורכת האחות דו"ח ובו מפורטות נקודות אשר העניקה לקשיש בכל אחד מהסעיפים שבדקה. הדו"ח מועבר למחלקת סיעוד במוסד לביטוח לאומי, שם נבדקים יתר התנאים לזכאות.

כאשר הקשיש תובע גמלת סיעוד בשל הצורך בהשגחה עקב מצב דמנטי למשל, עשוי הביטוח הלאומי, בנוסף לחוות דעתה של האחות, להעביר את התיק לקבלת חוות דעת של רופא מוסמך בשאלת הצורך בהשגחה.

קשיש שצבר 2.5. נקודות לפחות בהערכת התלות, יוגדר כמי שתלוי במידה רבה בעזרת אחרים בביצוע פעולות היום יום.

קשיש בודד:

כאשר קשיש מתגורר בגפו,  הוא עשוי להיות זכאי לגמלת סיעוד אף אם צבר 2 נקודות בלבד בהערכת התלות, וזאת מאחר ומוענקות לו 2 נקודות נוספות על עצם היותו "בודד".

גמלת הסיעוד:

שיעור גמלת הסיעוד נקבע לפי מידת תלותו של הקשיש בעזרת הזולת או לפי מידת ההשגחה שהוא זקוק לה.  בהתאם לצרכיו של הקשיש נקבע בעבורו סל שרותי סיעוד הכולל: עזרה של מטפלת בבית המבוטח, טיפול במרכז יום לקשישים, אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים למי שאינו שולט על הפרשות, משדר מצוקה ושירותי מכבסה.


על-פי החוק נקבעו 3 רמות לשיעור הגמלה:

א.      מי שנמצא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום, וכן מי שנמצא זקוק להשגחה, זכאי לגמלת סיעוד בשווי 9.75 שעות טיפול שבועיות או בשווי של 5 שעות טיפול שבועיות, למי שזכאי לגמלה מופחתת עקב הכנסות (ביקור במרכז יום שווה ל-2 שעות טיפול בבית).

ב.      מי שנמצא תלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה, זכאי לגמלת סיעוד בשווי 16 שעות טיפול שבועיות, או בשווי של 8 שעות טיפול שבועיות, למי שזכאי לגמלה מופחתת עקב הכנסות (ביקור במרכז יום שווה ל- 2.75 שעות טיפול בבית).

ג.        מי שנמצא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היום יום בכל שעות היממה, וכן מי שנמצא זקוק להשגחה מתמדת, זכאי לגמלת סיעוד בשווי 18 שעות טיפול שבועיות, או בשווי של 9 שעות טיפול שבועיות למי שזכאי לגמלה מופחתת עקב הכנסות (ביקור במרכז יום שווה ל- 2.75 שעות טיפול בבית).

גמלת הסיעוד אינה ניתנת לצמיתות, והמוסד לביטוח לאומי רשאי מפעם לפעם לשוב ולבדוק את מצבו של הקשיש.  קשיש אשר נדחתה תביעתו לגמלת סיעוד יכול לפעול כדלקמן:   להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת פקיד התביעות לדחות את התביעה.  לחילופין מי שקיבל הודעה על החלטת פקיד תביעות של הביטוח הלאומי החל מיום 24.4.09,  יכול להגיש ערעור לוועדה לעררים לעניין סיעוד במוסד לביטוח לאומי ולא לבית הדין האזורי לעבודה.

ככל שחלה החמרה במצבו רשאי הקשיש להגיש תביעה חדשה לגמלת סיעוד.

אין לראות באמור במאמר לעיל יעוץ משפטי ויש לבחון כל מקרה ונסיבותיו.

המצויין בלשון זכר מתייחס גם לנקבה וההיפך.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד מירב אפרים

עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים.

המשרד מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדות רפואיות וניהול הליכים נגד ביטוח לאומי בבתי הדין לעבודה.

אתר:  http://www.lawgate.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מירב אפרים

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112772 צפיות
קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112463 צפיות
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי12/03/111645 צפיות
אדם אשר חווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי האסכולה העדכנית היא כי אירוע כאמור עשוי להיות טריגר לפרוץ אירוע מוחי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי17/02/111917 צפיות
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111835 צפיות
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/112022 צפיות
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/112060 צפיות
כיצד תחושב גמלת שמירת הריון של אישה אשר בשל הריונה, נאלצה להפסיק עבודתה במקום עבודה אחד, אך המשיכה לעבוד במקומות עבודה אחרים?

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/164510 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/153191 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/143050 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/143715 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/132418 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/132628 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/129758 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica