מי שחווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה.
השלב הראשון הוא אישור כי העובדות הנטענות ע"י הנפגעמבססות קיומו של אירוע חריג, דחק נפשי בלתי רגיל, אשר נגרם תוך כדי ועקבעבודתו של הנפגע.ככל שהמוסד לביטוח לאומי ידחה את התביעה בטענה כי לאהתקיים אירוע חריג, ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה אשר יבחן את השאלה.
בתיקים רבים בהם מבקשים התובעים כי בית הדין יכירבקיומו של קשר סיבתי בין אירוע הדחק אשר עברו לבין האוטם המוחי אשר עברו,ימנה בית הדין מומחה - יועץ רפואי, אשר יתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתיכאמור.
בעב"ל 208/09 יהושע לב נגד המוסד לביטוח לאומי,מינה בית הדין הארצי כמומחה - יועץ רפואי את פרופ' רכס אשר קבע בחוות דעתוכי אירוע חריג של דחק נפשי בלתי רגיל יכול להוות טריגרלפרוץ אירוע מוחי,הן איסכמי (כאשר האירוע נגרם עקב חסימה של אחד מכלי הדם המוחיים) והןדימומי (כאשר האירוע המוחי נגרם עקב פריצה של כלי דם ויצירת שפך דם בתוךרקמת המוח).
ברי כי אוטם מוחי איננו פורץ מבלי שיהיו בנפגע גורמיסיכון מוקדמים כגון יתר לחץ דם, סכרת, יתר שומנים בדם, עישון, משקל יתר,הפרעות קצב הלב ואנמנזה משפחתית, ולכן אחת השאלות אותה ישאל המומחה הרפואיהיא האם האירוע החריג שאירע לנפגע בעבודתו, החיש את בואו של האוטם המוחי אושמא האוטם המוחי היה מתרחש באותו מועד, גם אלמלא האירוע החריג, לדוגמא,בשל גורמי הסיכון.
מעבר לגורמי הסיכון יבחן המומחה הרפואי את סמיכותהזמנים בין אירוע הדחק הנפשי בעבודה לבין הופעת סימני האוטם המוחי. בענייןזה הבהיר פרופ' רכס, המומחה הרפואי כי פרק זמן סביר העשוי להצביע על קיומושל קשר סיבתי הוא עד 24 שעות,כן ציין המומחה כי שנת לילה עשויה להחליש אתקיומו של הקשר הסיבתי.
לחוות דעתו של המומחה הרפואי אשר ימונה ע"י בית הדין, משקל מכריע בקביעתו של בית הדין בדבר היותו של האוטם המוחי, תאונת עבודה.