גמלת שמירת הריון
בהתאםלחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרתמעבודתה בתקופתההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה אואת עוברה, הכל בהתאםלאישור רפואי בכתב.
תנאיהזכאות לשמירת הריון:
- תושבת ישראל.
- שכירה אועצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחותמתוך 14 החודשים שקדמוליום בו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
- יש בידה אישורמרופא מומחה נשים על שמירת ההיריון (תקופת השמירההראשונה לא תפחת מ-30ימים רצופים. כל תקופה נוספת של שמירת היריוןלא תפחת מ-14 ימים לפחות.
- לא משולם להתשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר.
הגשתתביעה לגמלת שמירת הריון נעשית ע"י טופס מיוחד לכך של המוסד לביטוח לאומי,אליו יש לצרף אישור רופא נשים, המפרט את הסיבות לשמירה ואת תקופת השמירהעליההוא ממליץ. ניתן להאריך את האישור מפעםלפעם, או לקבל אישוררפואי עד ליום הלידה. הכל בהתאם למצבה של האשה.
קיים חוסר הבנה אצל נשים בכל הקשור לגמלת שמירת הריון.
הפרקטיקה מלמדת כי קיים חוסר וודאות וחוסר במידע אצל נשים, המגישותלמוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת שמירת הריון, דבר אשר מביא לדחיית תביעתן,לעיתים בצדק ולעיתים בשוגג.
פעמים רבות נשים הרות מגיעות אל רופא הנשים כשהן פשוט "לא מסוגלותיותר". ורופא הנשים ממלא עבורן אישור לשמירת הריון, המיועד אל המוסד לביטוחלאומי. אותן נשים מפסיקות לעבוד ומגישות תביעה למוסד לביטוח לאומי על בסיסההנחה שהמוסד לביטוח לאומי יכבד את האישור הרפואי שהמציאו, אלא שתביעתןנדחית ע"י המוסד לביטוח לאומי.
מעבר לעגמת הנפש הרבה שנגרמת להן, הן מוצאות את עצמן למעשה ללא מקור הכנסה בתקופה הרלוונטית.
המסקנה אליה הגענו כי חלק גדול מאותן נשים היו מתנהלות אחרת מול הגורמים הרלוונטים, אם היה בפניהן המידע המלא וההבנה של המצבים המזכים בגמלה, וכן אם היו יודעות את ההשלכות הכלכליות של החלטתן.
אז מה חשוב לדעת?
הפסקת העבודת עקב שמירת ההריון:
מקרים לא מעטים נדחים ע"י ביטוח לאומי כאשר האישה מפסיקה את עבודתהמסיבות שאינן בהכרח קשורות להריון (כגון התפטרות) ורק לאחר מכן מגישה תביעהלגמלת שמירת הריון. מקרה כזה לא יאושר אף אם תהיה הצדקה רפואית לשמירתההריון, שכן הפסקת העבודה נבעה מסיבות אחרות.
יש לשים לב כי דרישת החוק היא להפסקה מלאה של העבודה במקום העבודה המסכןאת האישה, ולא צמצום היקף המשרה או עבודה חלקית. יש לאבחן בין מצב בוהאישה עובדת במקום עבודה אחד ומבקשת לצמצם את שעות עבודתה, שאז תביעתהתידחה, לבין מצב בו אישה עובדת במספר מקומות עבודה, ומפסיקה לעבוד רק באחדהמקומות אשר עלול לסכן את ההריון (כגון טכנאית רנטגן), שאז היא עשויה לקבלגמלת שמירת הריון.
מצב רפואי הנובע מההריון:
ישנם מקרים בהם במהלך ההריון סובלת האישה מתופעות שונות, לפעמים אףמתופעות מהן סבלה במידה פחותה, לפני ההריון כגון כאבי גב או כאבי ראש.
חלק גדול מהתביעות המוגשות ע"י נשים שסובלות מתופעות נלוות כמתואר לעיל,נדחה ע"י המוסד לביטוח לאומי בטענה כי לא מדובר במצב רפואי אשר נבעמההריון אלא במצב תחלואי אשר היה קיים קודם לכן, ונבע למשל מבעיהאורטופדית.
חשוב לדעת כי החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין זה אינה סוף פסוק וכיישנם מקרים רבים בהם ההריון גורם להחמרה במצבה של האישה, כגון למשל במקרהבו עליית המשקל כתוצאה מההריון מחמירה את המצב הרפואי ועלולה להוות סכנהלאם או לעובר.
מצב רפואי המסכן את האשה או את העובר:
מהי מידת הסיכון הנדרשת בהתאם לסעיף החוק ? בפסקי דין רבים קבע בית הדין כי המחוקק התכוון לסכנת חיים ממשית.
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, גילה בית הדין האזורי מידה של גמישותמחשבתית, בעת שקבע כדלקמן: יישום תכלית גמלת שמירת ההריון, יוביל למסקנה כיגם החמרת מצב רפואי שייגרם ליולדת בשל השפעת סוג עבודתה על המשך העסקהבהריון נכנס בגדר הסעיף. סעיף 58(2) מדבר על סיכון ליולדת או לעוברה, ואיןמדובר בסיכון חיים דווקא אלא בסיכון רפואי. על כן, החמרת מצב רפואית כמתוארבחוות דעתו של המומחה הרפואי נכנסת בגדר הסיכון הקבוע בסעיף זה.
במקרה זה היה מדובר באשה אשר סבלה מכאבי גב אשר הוחמרו מאוד בתקופת ההריון בשל המשקל הנוסף שהעלתה.
בהתאם לאישור בכתב של רופא נשים:
חובתו של המוסד לביטוח לאומי לדרוש הבהרות:
כמובהר לעיל, המצאת אישור רפואי חתום ע"י רופא נשים, המאשר לאישה שמירתהריון אינה סוף פסוק ואינה יוצרת זכאות אוטומטית לגמלה. פקיד התביעות שלביטוח לאומי יתייעץ עם רופא מוסמך בביטוח לאומי אשר עשוי לאשר או לדחות אתהאישור של רופא הנשים.
יחד עם זאת, בית הדין הארצי קבע (בעבל 479/97 המוסד לביטוח לאומי נגדלימור גבאי), בין היתר כי היה והמוסד לביטוח לאומי סבור שאין להסתמך עלהאישור הרפואי שהמציאה האשה ההרה, עליו לדרוש הבהרות ופרטים נוספים לרבותרישומים רפואיים בכל עניין הקשור באישור הרפואי ולחוות את דעתו בדבר הצורךבשמירת הראיות ותקופת השמירה. ככל שהמוסד לביטוח לאומי בוחר שלא לעשות כן,עליו לקבל את האישור הרפואי שהוגש ע"י האשה ההרה ככתבו וכלשונו.
גובה גמלת שמירת ההריון:
גמלת שמירת הריון היא גמלה מחליפת שכר, היינו היא נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון .
גמלת שמירת ההריון ליום אחד תהא, שכרה של האישה ברבע השנה שקדם לשמירת ההריון לחלק ל- 90, או 275 ש"ח ליום, לפי הנמוך מבין השניים.
מכאן, מי ששכרה לפני שמירת ההריון היה מאוד גבוה, ויש ברשותה מספר רב שלימי מחלה צבורים, יתכן ומבחינה כלכלית כדאי לה לשקול לנצל את ימי המחלההמגיעים לה מהמעביד, במקום להגיש תביעה לביטוח לאומי.
בעב"ל 88/10 נוהא חכים נגד המוסד לביטוח לאומי, דן בית הדין הארציבחישוב גמלת שמירת הריון של אישה, אשר בשל הריונה, הפסיקה לעבוד במקוםעבודה אחד, והמשיכה לעבוד בשני מקומות עבודה אחרים.
המערערת בתיק זה היתה טכנאית רנטגן מוסמכת, אשר עבדה עובר להריונה בשניבתי חולים וכן במכון "מאר". כאשר נודע למערערת על הריונה, נאלצה להפסיק אתעבודתה כטכנאית רנטגן בכל המקומות (בשל הסכנה להריון). בבתי החולים נמצאהלמערערת עבודה משרדית חלופית, ואילו במכון "מאר", לא נמצאה למערערת עבודהחלופית והיא נאלצה להפסיק את עבודתה באופן מוחלט.
בית הדין הארצי קבע כי "על פי הוראות החוק, שיעור הגמלה מחושב רק לגביאותו מקום העבודה, לגביו קיימת זכאות לגמלה לשמירת הריון, שהרי לגבי יתרמקומות העבודה, אין כלל לקחתם בחשבון בהעדר זכאות לגמלה". ומכאן, כילמערערת זכאות לקבלת גמלת שמירת הריון בשווי שכר עבודתה הרגיל, בהתייחס רקלשכרה במקום העבודה לגביו היא זכאית לשמירת הריון, וכי אין להביא בחשבון אתשכרה של המערערת במקומות העבודה האחרים, ולהפחיתו מהסכום הבסיסי.
זכויות במקום העבודה:
בהתאם לחוק, לא ניתן לפטר אישה בהריון, אשר עבדה באותו מקום עבודה אואצל אותו מעביד ששה חודשים לפחות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה.
כאשר מדובר בשמירת הריון הנדרשת מכורח תנאי עבודתה של האישה, כגון,עבודה בחשיפה לחומרים מסוכנים, אזי המעביד רשאי למצוא לה עבודה חלופית.מאידך, כאשר אישור שמירת ההריון ניתן עקב מצבה הרפואי של האשה, עקב ההריון,ואשר המשך עבודתה עלולה לסכן אותה או את העובר, עבודה חלופית אינה עלהפרק.
נושא שמירת ההריון הוסדר גם בחוק עבודת נשים ובתקנות על פיו, כדלקמן:
- עובדת רשאיתלהיעדר מעבודתה בחודשי ההריון אם אישר רופא בכתב כימצבה הרפואי לרגל ההריון מחייבזאת. דין היעדרות זו כדין היעדרותמפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי חוקהביטוח הלאומי, או מכח כוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
- עובדת רשאיתלהעדר מעבודתה, בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כיסוג העבודה, מקום ביצועהעבודה או אופן ביצוע העבודה, מסכנים אתהעובדת בשל היותה בהריון או את עוברהאו אם בשל תנאי העבודה כאמורנבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהריון. דין היעדרות זוכדין חופשה ללא תשלום ואולם היעדרות כזו לא תפגע בזכויותהתלויות בוותק של העובדת אצלמעבידה. הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה שלהעובדת מצא לה עבודהחלופית מתאימה.
התביעה נדחתה - מה בכל זאת ניתן לעשות ?
אישה שתביעתה נדחתה רשאית להגיש תביעה כנגד החלטת הדחייה של המוסדלביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה. ככל שהחלטת הדחייה מבוססת על טענהרפואית, ימנה בית הדין האזורי מומחה רפואי בתחום, לשם קבלת חוות דעתובסוגייה. הליך זה הוכיח את עצמו לא פעם, שכן המומחה הרפואי אשר ממונה ע"יבית הדין, עשוי לתמוך בדעתו של רופא הנשים המטפל באשה על פני דעתו של הרופאשל המוסד לביטוח לאומי.
ישנם מקרים בהם בית הדין מינה אף שני מומחים אשר נתנו את חוות דעתםבשאלת הצורך בשמירת הריון, ובמידה בה חוות הדעת היו סותרות, בחר בית הדיןלקבל את חוות הדעת של המומחה אשר תמך בתובעת, ולו רק בשל הספק.
חלופות אפשריות אחרות הן: אישה שתביעתה לשמירת הריון נדחית מסיבה שאינהקשורה למצבה הרפואי, לדוגמא בשל העדר תקופת אכשרה, יכולה לבחון אפשרות שלהגשת תביעה לקצבת נכות כללית. יחד עם זאת, יש לשים לב כי אם תקופת שמירתההריון מתחילה רק בחודש השישי להריון, לא יהיה טעם כלכלי בהגשת תביעה לנכותכללית, בשל תקופת ההמתנה של 90 ימים מיום תחילת המצב הרפואי ועד למועדממנו משולמת הקצבה.
ניתן גם לבחון תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, בכפוף להתקיים כל תנאי הזכאות הרלוונטים.