גמלת שמירת הריון – על פי חוק הביטוח הלאומי

"שמירת הריון" מוגדרת בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"),  כדלקמן:

"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב".

כמו כן בהתאם לתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) התשס"א – 2001, גמלת שמירת הריון תשולם גם לאשה אם סוג עבודתה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים אותה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

ככלל, הגמלה נועדה לפצות את האשה על אובדן שכרה בתקופת שמירת ההריון.

להלן תנאי הזכאות לגמלת שמירת הריון

א.      האישה תושבת ישראל.

ב.      היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום בו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.

ג.        יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון.  (לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון).

ד.      תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.

ה.      לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. (העובדת לא חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה, אך אם היא מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק.  ימי המחלה יבואו בחשבון מניין ימי שמירת ההריון).

ו.        אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.

תביעה לגמלה לשמירת היריון יש להגיש למחלקת אמהות בסניף המוסד לביטוח לאומי על גבי טופס תביעה מיוחד, אליו יש לצרף טופס אישור רפואי לשמירת הריון החתום ע"י רופא הנשים. את התביעה יש להגיש לאחר שחלפו 30 ימים של שמירת היריון.

בטופס התביעה יש לתת בין היתר, פרטים לעניין תשלום דמי הביטוח בתקופה שקדמה להפסקת הכבודה. עובדת שכירה תצרף לתביעה אישור על חודשי עבודתה ושכרה ב-10 החודשים שקדמו להפסקת עבודתה בעקבות שמירת ההריון (האישור ניתן על גבי טופס התביעה).   עובדת עצמאית תרשום בטופס התביעה את סניף המוסד לביטוח לאומי שהיא משלמת בו את דמי הביטוח. מי שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, בתקופה ששולמו בעדה דמי ביטוח, תצרף לתביעה אישור ממשרד הבריאות או ממשרד התעשייה בדבר מקום ההכשרה או השיקום וזמן ההכשרה או השיקום.

אם התביעה תאושר ע"י המוסד לביטוח לאומי, תשתלם לאישה גמלת שמירת הריון לכל תקופת שמירת ההריון. אם מאידך התביעה תדחה, מומלץ לבחון זכאות לקבלת גמלה אחרת מהמוסד לביטוח לאומי כגון הבטחת הכנסה או קצבת נכות כללית. מכאן,  אישה שתביעתה לשמירת הריון נדחית מסיבה שאינה קשורה למצבה הרפואי (לדוגמא בהעדר תקופת אכשרה) יכולה לבחון אפשרות של הגשת תביעה לקצבת נכות כללית.  יש לשים לב כי אם תקופת שמירת ההריון מתחילה רק בחודש השישי להריון, לא יהיה טעם מעשי בהגשת תביעה לנכות כללית, בשל תקופת ההמתנה של 90 ימים מיום תחילת המצב הרפואי ועד למועד ממנו משולמת קצבת הנכות הכללית.

בנוסף יכולה האשה להגיש תביעה כנגד החלטת הדחייה של המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה.  ככל שהחלטת הדחייה מבוססת על טענה רפואית, ימנה בית הדין האזורי מומחה רפואי בתחום, לשם קבלת חוות דעתו בסוגייה.

להלן (בקצרה) מספר הלכות אשר נפסקו ע"י בית הדין לעבודה בעניין גמלת שמירת הריון:

היעדרות מעבודה בהסתמך על האישור הרפואי של רופא הנשים:

כאשר פועלת האישה ההרה על פי הנחיות רופא הנשים ונעדרת מעבודתה בהנחה שהיא זכאית לגמלת שמירת הריון, עליה לקחת בחשבון כי קיים סיכוי כי ביטוח לאומי יחלוק על דעתו של רופא הנשים, ותביעתה לגמלת שמירת הריון תדחה.  בית הדין הארצי בעניין אילנה הק דן בסוגייה זו.להלן דבריו של כבוד השופט פליטמן בנושא :-

"ככל שפקיד התביעות, מחליט, בהסתמך על חוות דעת הרופא המוסמך, להכיר בתביעה – כמובן שלא מתעוררת בעיה. אולם אם מחליט פקיד התביעות, בהסתמך על חוות דעת הרופא המוסמך, לדחות את התביעה, הרי שגם אם המבוטחת נעדרת מעבודתה עקב הסתמכותה על אישור שמירת הריון שניתן לה, עליה להיות מודעת לכך, כי על פקיד התביעות לבדוק את הצידוק הרפואי להיותה בשמירת ההריון ושאפשר שתביעתה תדחה חרף הסתמכותה על האישור הרפואי שבידה. מסקנה זו מחויבת המציאות לבל תקבע זכאות לגמלת שמירת הריון, בניגוד לדין, בהעדר צידוק לשמירת ההריון". (סעיף 5 – ו' לפסק הדין).

חובתו של המוסד לביטוח לאומי לדרוש הבהרות:

בעבל 479/97 המוסד לביטוח לאומי נגד לימור גבאי,  נקבע בין היתר כי היה והמוסד לביטוח לאומי סבור שאין להסתמך על האישור הרפואי שהמציאה האשה ההרה, עליו (באמצעות הרופא המוסמך) לדרוש הבהרות ופרטים נוספים לרבות רישומים רפואיים בכל עניין הקשור באישור הרפואי ולחוות את דעתו בדבר הצורך בשמירת הראיות ותקופת השמירה.  ככל שהמוסד לביטוח לאומי בוחר שלא לעשות כן, עליו לקבל את האישור הרפואי שהוגש ע"י האשה ההרה ככתבו וכלשונו.

שמירת הריון חלקית:

בעב"ל 289/05 המוסד לביטוח לאומי נ' אל על משעני, ניתן ביום 31.12.2006, דן בית הדין הארצי בשאלה, האם היעדרות חלקית מהעבודה במצוות רופא בגין הפרעות בהריון, נחשבת לשמירת הריון, והשיב בחיוב. בית הדין הארצי פסק בין היתר כי מאחר ותכלית החוק היא, שכאשר מצבה הרפואי של אשה בהריון מסכן את האשה או עוברה ואין היא רשאית לעבוד בגלל מצבה זה, היא זכאית לגמלת שמירת הריון, אזי אם מצבה הרפואי של אשה בהריון המסכן אותה או את העובר וקיימת המלצה רפואית לעבוד בפחות מאמץ, יש לבחון תשלום גמלת שמירת הריון באופן יחסי לצמצום היקף העבודה.

זכויות במקום העבודה:

נושא שמירת ההריון הוסדר גם בתיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים, התשס"ז- 2007 ( בתחולה מיום 5.9.07), כדלקמן:

1. עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת.  דין היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי חוק הביטוח הלאומי, או מכח כוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

2. עובדת רשאית להעדר מעבודתה, בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, מסכנים את העובדת בשל היותה בהריון או את עוברה או אם בשל תנאי העבודה כאמור נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהריון.  דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום ואולם היעדרות כזו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;

לכל האימהות שבדרך – בהצלחה !!