הורים רבים מתלוננים על העדר אפשרות לעסוק בתחביבים מועילים, כגון ספורט, בשל המחסור הקבוע בזמן ובשל העייפות. עבודה וטיפול בילדים מעסיקים אותם סביב השעון. יחד עם זאת, שינוי מינורי בזווית ראיה יאפשר להם להבין שהם כן עוסקים בפעילות גופנית ספורטיבית – בכל פעם שהם יוצאים לטיולים בעיר עם עגלות תינוק.
טיולים בעיר עם עגלות תינוק הם חוויה ספורטיבית אתגרית ממדרגה ראשונה. ראשית כל, יש לנווט בחוכמה בין עמודי תאורה, פחי זבל ומכוניות חונות, מה שמצריך כישורים של בוגר קורס קצינים. התמרונים עצמם יכולים להחליף כמה ימי אימון בקורס טייס, ודורשים רמת מיומנות גבוהה בשליטה על העגלה, בהערכת מרחק וכדומה. שנית, כל עשרה- עשרים מטרים יש לרדת עם העגלות אל הכביש ולעלות בחזרה, רצוי מבלי להעיר או להפריע לתינוק. בנוסף לכך, יש להיזהר מרוכבי אופניים אשר מנצלים את המדרכה בהיעדר מסלולי אופניים מוסדרים. טיולי עגלות בעלי דרגת קושי גבוהה במיוחד הם אותם הטיולים אשר ילד או ילדים נוספים מצטרפים אליהם.
הורים רבים מאמינים שאחת התכונות החשובות ביותר בעגלות תינוק היא יכולת התמרון שלהן ומניעת זעזועים מיותרים עבור התינוק. סדר עדיפויות זה של הורים רבים אינו נובע מריבוי של אוכלוסיה כפרית, המתגוררת במקומות בהם מרבית הדרכים הם שבילים ודרכי עפר. סדר עדיפויות זה נובע ממצב המדרכות שלנו ביישובים העירוניים. מדרכות צרות, אבני שפה גבוהים, הפרעות ומכשולים כגון עמודי תאורה, המנהג של הצבת פחי אשפה על המדרכה וההרגל של נהגים רבים להשתמש במדרכה בתור מקום חניה – כל אלה הופכות את המדרכות למסלול מכשולים אמיתי.
הורים המסיעים עגלות תאומים ניצבים בפני הקשיים הרבים ביותר. נסו לתשאל הורים כאלה ותיווכחו לדעת שהם נאלצים לתכנן את מסלולם לכל מקום בצורה כזאת שלא יאלצו לרדת אל הכביש. הורים כאלה יודעים מראש שלא יוכלו לעבור בבטחה ברוב המקומות. יש לזכור, שכל ירידה לכביש מסכנת את התינוקות ואת ההורים.
לסיכום, קשה לטייל עם עגלות במרבית השכונות שלנו. נראה שכאשר מדובר על תנועה בעיר, זכויותיהם של הולכי רגל נפגעות. האופטימיים שבינינו יגידו שזוהי הזדמנות מצויינת להתאמן. יחד עם זאת, טיולי עגלות צריכים להיות בטיחותיים, ונראה שהמציאות עדיין רחוקה מכך.