איך לזהות את תחילת תופעת הפרעות אכילה?
בתרבות המערבית המודרנית ניכרת עלייה בכמות הסובלים מהפרעות אכילה וניכרת ירידה בטווח הגילאים המפתחים הפרעות אכילה. כיום, בעידן המקדש מבנה גוף צנום ורזה, אנו עדים לילדות בגילאי 10 בלבד שעסוקות במראה גופן וטרודות במחשבות על משקלן.
הורים, בני משפחה וחברים צריכים להיות ערים וקשובים לשינויים קיצוניים במשקל הגוף של ילדיהם ולהכיר בסימנים הנפוצים המאפיינים התפתחות של הפרעת אכילה. עיסוק יתר במזון או במשקל הגוף, ריצה לשירותים לאחר אכילה, לקיחת משלשלים ודילוג על ארוחות הם רק מקצת מהסממנים המעידים על הפרעות אכילה.
קיימים סוגים שונים של הפרעות אכילה כאשר הנפוצות שבהן הן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ואכילת יתר. על אף השוני בין ההפרעות השונות ועל אף ההתנהגויות השונות המאפיינות כל הפרעה, קיימים ביניהן קווי דמיון רבים, ולכן, הטיפול בהן הוא פעמים רבות דומה. להתנהגות של הרעבה עצמית, שבאה לידי ביטוי באנורקסיה ולבולמוסי אכילה, שבאים לידי ביטוי בבולימיה נרבוזה מכנה משותף אחד והוא הרי מקור הבעיה.
הפרעות האכילה נובעות לרוב ממצוקה ומקושי רגשי, כך שלמעשה הטיפול בהפרעה אינו טיפול בסימפטום אלא בשורש הבעיה. כמובן שקיימת חשיבות לטפל באותו סימפטום- כמו הרעבה עצמית או הקאה יזומה- ולשנות את הרגלי האכילה הלא סדירים של המטופל, וברוב המקרים, הטיפול אכן מתחיל מהתמודדות עם משקל גוף לא תקין.
עם זאת, בהמשך, העבודה העיקרית של הטיפול נסובה סביב ההתמודדות עם המצוקה הרגשית שהובילה למעשה לבעיית האכילה.
הטיפול בהפרעות אכילה מסוג בולימיה ואנורקסיה
הטיפול בבעיות הפרעות אכילה הוא לרוב טיפול רב מערכתי משולב. הטיפול הנפשי בהפרעות האכילה מתמקד במאפיינים הנלווים להפרעה הבאים לידי ביטוי בשינויים במצב הרוח, בדימוי עצמי נמוך בקושי ליצור קשרים מבוססים עם בני משפחה וחברים ועוד.
הטיפול לעיתים משלב התערבות פסיכולוגית או פסיכיאטרית. הטיפול נועד לסייע למטופלים להתמודד בהצלחה עם תחושות הדיכאון והחרדה ,האופייניות עד מאוד לסובלים מתופעות הפרעות אכילה שונות.
הדיאטנית מהווה גם היא שותפה חשובה בטיפול. מתוקף תפקידה היא מנחה ומדריכה את המטופלים והמשפחה לסגל אורח חיים בריא ומאוזן ולתכנן תפריט עשיר שמותאם באופן פרטני למטופל.
הטיפול בהפרעת אכילה לא מתמקד במטופלים בלבד כי אם במשפחה כולה, המתגייסת לטובת העניין ומשתתפת בהקניית הרגלי אכילה נכונים ובהצבת דרישות סבירות למטופל.