הרבה מדברים על תורשה וסביבה.ככל שהסביבה אופטימאלית יותר הנתונים הגנטיים שכל אחד מביא איתו מגיעים למיצוי גבוה יותר. ככל שהסביבה ירודה יותר, הנתונים הגנטיים ימוצה בטווח הנמוך שלהם,ללא יכולת מימוש של כל הפוטנציאל הגלום בילד. יתרה מזו ככל שניתן מענה רב והתנסויות מגובנות אפשר לשפר ולקדם נתונים קוגניטיבים.
יסודות לפיתוח כישורי למידה ואינטליגנציה
למידה הינה ביטוי של יכולת נוירולוגית מורכבת: פיתוח ושיפור הקואורדינציה בין חלקי המוח: שיפור של תפקודים רבים כגון תפקוד שרירי העיניים, יציבת הגוף, הבחנה שמיעתית, קשב ועוד. כל אלה הם יסודות הכרחיים שבלעדיהם לא ניתן לפתח את האינטליגנציה שלנו.
הלמידה מורכבת מהרבה גורמים שקשורים למערכת גוף-מוח-נפש, והתנועה היא אבן יסוד לכל למידה ואמצעי לשיפור היכולות. בעזרת למידה ושינון של תרגילים ניתן לעזור לילדכם לפתח כישורי למידה טובים יותר.
הדרך שבה ילדים לומדים, חוקרים ומתייחסים אל העולם בגילאים שונים:
התנסויות מגובנות רבות ככל האפשר המשתפים תחושות שונות, תנועה ,למידת סיבה ותוצאה.
יצירת שרשרת של סיבות ותוצאות.
שימוש בחזרתיות לצורך למידה.
שימוש בתהליכי מיון.
קישור אסוציאטיבי בין אירועים.
שימוש במשחק ללמידה.
פירוק והרכבה של עצמים כדרך ללמידה.
חשיבות השפה,הקראה ספרים,אוצר מילים מגובן
משחקי התפקידים,חיקוי , דמיון כאמצעי ללמידה.
על פי מחקרים מסכים פוגעים בהתפתחותו התקינה של מוח הילד
כמות צפייה. שליש מן הילדים עד גיל שש, צופים בטלוויזיה-מחשב כשעתיים עד שלוש שעות ביום בכניסתם לכיתה א', מגלים המורים אצל התלמידים האלה פגמים בדיבור, קשיים בהתנהגות ובכישורי למידה והקשב. רוב ההורים מודים שילדיהם צופים זמן ארוך בהרבה מזה שהם עצמם צפו בילדותם. ילדים בני שש ומטה מרבים לצפות בתוכניות למבוגרים כאשר הוריהם משאירים אותם לבדם. צפייה של ילדים בטלוויזיה/מחשב מעל שעה גורם ל: השמנה יתר (פסיביות), פגיעה ורכישת השפה ושטף הדיבור, התפתחותו המוטורי (חיזוק יציבה, מיומנויות של תיאום מוטורי), חיזוק שרירי העיניים, תאום עין- יד / תפיסת עומק, פגיעה במיומנויות חברתיות,
עליה ברמת האלימות, הבנה מוטת של מצבים (TV=מציאות ), פגיעה ברמת הקשב והריכוז, פגיעה ביכולת לפתור בעיות בצורה עצמאית- יש עוד......
התפקודים הבסיסיים שמאפשרים כישורי למידה תקינים
-תחושת מגע (חוש המישוש).
-תחושת הגוף העמוקה (הפעלה של שרירים, גידים, מפרקים = פעילות מגרש משחקים)
-חיזוק חגורת הכתפיים ויציבת הגוף.
-בידול (הפרדה בין האצבעות, האיברים השונים).
-חציית קו האמצע (הפעלת חלק מהגוף שמופעל ע"י המיספרה אחת בתחום שבפיקוח ההמיספרה השנייה)
-תחושה וסטיבולרית (שיווי משקל /תנועה)
-תפקוד יעיל של העיניים.
-רצפים חזותיים עם כיוונים ומיומנויות העתקות .
-קשב שמיעתי ( הפרדת דמות מרקע וצליל).
-מודעות פונולוגית, רצפים שמיעתיים, אבחנה וזיכרון שמיעתי.
-חיזוקים חיוביים = מוטיבציה
-מוכנות רגשית.
תפקודים יעילים נותנים לנו: רמת קשב גבוהה,למידה יעילה, פחות מאמץ בעשייה,הפחתה בלקויות למידה, הנאה מהלימודים, השגת מקסימום יכולות.
התייחסות לחשיבה של הילדים כדאי לפתח כישורי למידה יעילים: להתייחס בכבוד וללא לעג, להתאים את הציפיות ליכולות של הילד, לעודד סקרנות, שאילת שאלות, ומתן תשובות מתאימות עד כמה שניתן,לאפשר מגוון של התנסויות, חזרות ומשחקי תפקידים,לטפח את השפה ככלי חשיבה: מיון, הכללה, הפשטה, יוצאי דופן, הפכים, לטפח את המשחק והדמיון ככלים לחשיבה.