קשה לספור את כמות השכבות של החוויות והזכורות שצברנו מאז. אבל אי שם לפני איזה 30 שנה פלוס מינוס, עמוק בפנים עדיין יש לנו הבזקים של מראות או תחושות מהעת ההיא...
"אבא בנינו אוהל, בוא תראה.." ככה סחה אלי יעל בתי בת ה 4 "אני כבר מגיע" ניסיתי את טכניקת הניעור הרגילה. הטכניקה הזו מבוססת על מנגנון השכחה של הילד, בדרך כלל זה עובד לא רע. אם כי לא במקרה של יעל כמובן. לא חלפו 14 שניות (חלפו 12 נדמה לי..) והיא התייצבה לבדוק איך הבטחתי שאבוא וזה בעצם לא קורה. מיד אחריה הגיע יואב בני, בן ה 5 וחצי, "אבא בוא לחדר, תראה מה בנינו". בניגוד לילדה, עכשיו כבר מדובר בהזעקת אמת. יואב הוא ילד רציני שלעולם לא יטריד סתם. בניגוד אלי כשהוא מבטיח "שוס" הוא אף פעם לא מאכזב.
אז באתי, ובבת אחת זה הכה בי.
הילדים הפכו את כל החדר למאהל צבעוני מרהיב. הסדינים והשמיכות הוסרו ממקומם הטבעי ונקשרו: מהמיטה לארון הבגדים, מהארון לכוננית ומשם לידיות של החלון. בפנים שכב מרבץ כריות שלא היה מבייש אפילו את הסולטאן מברוניי.
איזה פלשבק, זה בדיוק מה שאני עשיתי כשהייתי בגילם רק עם הרבה פחות כישרון כמובן. לרגע הרגשתי גאווה בגנים המשובחים שהורשתי לדור הצעיר וברגע הבא הבנתי שעצם הרעיון איננו כל כך מיוחד. רוב הילדים רוצים שיהיה להם "המקום הפרטי שלהם". מקום קטן יחסית, אינטימי, מחבק, מתאים לגובהם. מקום שבו הם המחליטים והם קובעים את החוקים.
בגינה העיקרון דומה. החצר יכולה להיות ענקית, אבל יעידו בעלי גינות רוב רובה אינו מנוצל ע"י הקטנים. הם תופסים לעצמם את הפינה שלהם וכל השאר מבחינתם ומבחינת ההורים - פרזנטציה.
בעניין זה רציתי לספר לכם על בית עץ לילדים שראיתי בחצר של חבר. נראה ממש כמו הדבר האמיתי !
הבית עשוי כולו עץ ארז (צפון אמריקאי) בדלת הפרזולים אותנטיים, משקוף לבן מעוצב לכל חלון, גג עץ ,ארובת עץ מסוגננת ועליה שבשבת ברזל אמיתית בצורת תרנגול. ולהשלמת ההרגשה הביתית לצדי הדלת 2 אדניות עם פרחים אמיתיים.
לרגע נדמה שהתעלפתי והתעוררתי במונטנה או דקוטה הצפונית. חברי היה נפוח מגאווה בערך כמו התרנגול על הארובה. אמר שהוא עשה את זה לבד. מאחר ואני מכיר אותו כבר יותר מ 20 שנה יש לי מושג די מבוסס לגבי הדברים שהוא יודע לעשות ובעיקר אלו שהוא לא יודע. כששאלתי אם כוונתו שהוא שילם על בית עץ לחצר בעצמו הוא אמר שממש לא. הבית הגיע ארוז בקופסא והוא הרכיב אותו בעצמו. עוד הוא עדכן שלמרות שזה נראה כמו משהו שמקבלים מחבר או קרוב משפחה בחו"ל היום כבר אפשר לקנות כזה בארץ.
מה נשאר לי להגיד, לקחתי את בית משחקים לילדים מפלסטיק שהשתזף אצלי בגינה בשנתיים האחרונות והחלפתי אותו בדבר האמיתי.