לכל הדעות,הרמה הגסטרונומית כיום בישראל הינה לעילא ועילא,ואנו ארץ בעלת היצע ,מגוון ורמות גבוהות מאוד,גם במסעדנות,וגם במלונאות הגבוהה. מרכיב רב ערך לדעתי,נותר חבוי ומתבייש בפינה,ללא שאף אחד ייקח אותו ברצינות,ינער אותו,ויציב אותו בקדמת הבמה, זהו נושא השירות המקצועי,אשר לעניות דעתי,מהווה גורם משמעותי בחוסר ההבנה של בעלי העסקים את הסועד המקומי. הישראלי הינו נהנתן,דעתן,תובען,וכל זאת,לרוב,לא בדרך האירופית האדיבה,אלא בדרך הישראלית הנפוצה ביותר והיא,הוצאת קיטור,והכרזת צ'ילבה לעולמים . כעת חישבו לרגע על מלצר באירופה,ושימו לב שאני כותב מלצר ולא מלצרית,ולא מתוך שוביניזם חלילה,אלא כקביעת עובדה. בבראסרי בפריז לעולם ישרת אותך גבר,לרוב מעל גיל שלושים,הרואה במקצוע ההגשה והשירות את פרנסתו ופרנסת ילדיו,ועושה זאת בכבוד מכיוון ולקוחותיו מודעים לעובדה שהמדובר באיש מקצוע אשר לעיתים עולה בחשיבותו על האדם המייצר את המנה במטבח,ומתייחסים אליו בהתאם,בכבוד,וכנ"ל המעסיק היודע שלא מדובר בבחור צעיר או בחורה שבאו לעשות חיסכון להודו. גם באיטליה,לא תראו מלצרית צעירה ללא ידע או הבנה או מלצר בן 20 עם הג'ינס למטה והתחתונים בחוץ וכך גם בספרד,בלגיה,פורטוגל ועוד ועוד ועוד. לו אני איש עסקים בענף המזון הייתי דוחף לקדם את נושא השירות המקצועי בצורה מעוגנת ברמה הארצית , היום השירות ברוב המקומות הינו לקיחת הימור,ולעיתים ארוחה נפלאה יורדת לטימיון עקב אי טיפול נכון בסועדים באולם המסעדה,ויחד עם זה לא ראיתי שום מקום העוסק ברצינות בהכשרת מלצרים. בענף המלונאי הנושא מוסדר מעט יותר אולם בשנים האחרונות גם שם רוב המלצרים/יות הינם משוחררים העובדים למען המענק. עצוב,אין הסתכלות קדימה,העיתונות והטלביזיה הקולינאריות עסוקות בהתבוססות בתוכניות אוכל וניהול מסע מייגע של שפים ובשלנים המהללים זה את זה בטלביזיה ואף אחד לא מעלה בעייה אכוטית זו הפוגעת בו זמנית באורח ובמארח. יום טוב.