ביולי 2004, פנתה נעמה לחברה המתמחה, בין היתר, במתן טיפולי לייזר להסרת שיער, על מנת לבצע הסרת שיער מחלקים שונים בגופה. נעמה טוענת, כי אם לא די בכך שהטיפולים לא הועילו לה, הם אף גרמו לכך שבגופה יופיעו שערות בולטות יותר ועבות יותר. כמו כן, טענה נעמה, כי הטיפולים גרמו לה לנזק נפשי.
לאור כל זאת, הגישה נעמה תביעת נזיקין לפיצויים בגין רשלנות רפואית כנגד החברה. עילות התביעה כללו את עוולת הרשלנות, ובכלל זאת, בעצם ההחלטה לקבל אותה לטיפול, בתהליך הטיפול עצמו, במצג שווא רשלני ובאי קבלת הסכמה מדעת.
בית המשפט פירט את עובדות המקרה. נעמה סבלה משיעור יתר בחלקים שונים בגופה, ובכלל זאת, בפנים ובחזה, ובדיקות דם שנערכו לה העלו כי בדמה יש רמות טסטוסטרון גבוהות. לאור היותה בעלת שיער בהיר, חיפשה נעמה פתרון אשר יתאים לה, וחשבה שמצאה אותו אצל החברה, לאחר שראתה פרסום המצהיר כי טיפולי החברה מתאימים גם לבעלות שיער בהיר.
נעמה קבעה פגישת יעוץ, במהלכה הוסבר לה כיצד שיטת הסרת השיער של החברה עובדת, ואף הובהר לה, כי התוצאות יתחילו להגיע כבר לאחר מספר מועט של טיפולים. לאחר הפגישה, חתמה נעמה על טופס הסכמה לביצוע טיפולים להסרת שיער אצל החברה, כשבין הצדדים סוכם, כי הטיפולים יעשו על ידי מכשיר המשלב אנרגיית רדיו חשמלית ואנרגיית אור, בשם אורורה, והסכום שנקבע עבור הטיפולים בכל חלקי הגוף שנעמה הייתה מעוניינת שיטופלו, עמד על 10,000 ₪, ללא שצוין כי קיימת הגבלה למספר הטיפולים.
וכך, באוגוסט 2004, החלה נעמה לעבור טיפולים במרפאת החברה, כשהטיפולים נערכו בפנים, במפשעות, בידיים, ברגליים, בחזה, בבית השחי ובבטן. בסך הכל נרשמו למעלה מעשרה טיפולים שנפרשו על פני כשנתיים.
נעמה טוענת, כי לאחר מספר חודשים ראתה שלא חל כל שיפור במצב השערות של גופה, כשבנוסף, מכיוון שלצורך הטיפולים היא נאלצה לגלח את שיערה המיותר, היא הייתה במבוכה רבה עקב צמיחתם של זיפים בידיה, בפניה ובחזה. היא מוסיפה, כי כעבור שנתיים, נפגשה עם רופא במרפאה שאמר לה שהם כשלו ואין מה לעשות, או אז החליטה שלא להמשיך בסדרת הטיפולים.
מטעם בית המשפט מונה מומחה, שאמר שאמנם מכשיר האורורה מסוגל לטפל אף בשערות בהירות, בניגוד לשאר מכשירי הלייזר, אך יעילות הטיפול היא רק 52% בשיער בהיר, ולא 80% כפי שצוין בטופס ההתחייבות של החברה.
בית המשפט קבע, כי הבחירה במכשיר האורורה הייתה ראויה וסבירה ובוודאי שלא הייתה כל רשלנות רפואית בעצם הבחירה ובמהלך הטיפול. כמו כן, לא הוכח על ידי נעמה, כי אילו הייתה יודעת על השוני באחוזי ההצלחה היא לא הייתה מבצעת את הטיפול, ועל כן בית המשפט דחה אף את טענותיה אלה.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע, כי מצג השווא שהוצג לנעמה, פגע בזכותה לאוטונומיה ולבחירה חופשית, ועל כך מגיע לה פיצוי, והעמיד את גובה הפיצויים על 55,000 ₪.
ת"א 23318-09-10
אין לראות באמור משום ייעוץ משפטי