הוצאה לפועל – המסלול המקוצר

מאת: יוסי משולם, עורך דין ומהנדס

לאחרונה תוקן חוק ההוצאה לפועל ונקבעו בו כללים חדשים, במטרה להקל על הזוכה או החייב.
במסגרת תיקון חוק ההוצאה לפועל הוקמה רשות האכיפה והגבייה והותקן המסלול המקוצר, אשר אמור לאפשר לזוכה לגבות חובות בסכום של עד 10,000 ₪ בלא עזרת עורך דין. נאמר, כי לשכת ההוצאה לפועל תפעל בצורה אקטיבית עבור הזוכה (זוכה הנו מי שאוחז בשיק או בפסק דין לטובתו ומבקש לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב) ותפעיל הליכים שונים במטרה לרדת לנכסיו של החייב ולגבות את החוב.

אלא שכפי שיוסבר כאן, אליה וקוץ. מי שביקש להקל על הזוכה נמצא מקשה עליו.

במסגרת התיקון האחרון נקבע, בסעיף 6(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, כי:
     "לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים טעוני האימות, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין."

בתיקון זה ביקש לכאורה המחוקק ליצור ודאות באשר לזהות החייב ולמנוע מצב בו יפתח תיק הוצאה לפועל, כנגד אדם שאיננו החייב.

אולם תיקון זה יצר פרצה הקוראת לגנב, המאפשרת לחייב ששינה את השם הפרטי או את שם המשפחה להתחמק מתשלום חובות, כפי שיוסבר ויודגם באמצעות המקרה האמיתי הבא (יצוין, כי הפרטים וסיפור העלילה הנם אמיתיים. השמות שונו על מנת למנוע את זיהוי המעורבים):

ראובן ניהל עסק לממכר כלי בית. לפני מספר שנים נכנסה לעסק אדם, אשר ביצע רכישה גדולה של כלי בית, מצעים ושאר טובין ושילם תמורתם באמצעות שיק בסכום של 5,000 ש"ח. ראובן הגיש את השיק לגבייה בבנק, והתברר לו, כי לשיק אין כיסוי וכי נותר לא הסחורה וללא התמורה.

ראובן פנה אל הלקוח וביקש, כי יפרע את השיק וישלם לו את תמורת הסחורה שקיבל. הלקוח הבטיח לראובן, כי יעשה כן בהקדם. למרות כל פניותיו של ראובן, הזמן חלף אך השיק לא נפרע.

ראובן חשש לפנות אל עורך דין, שכן חשב, כי הדבר יעלה לו בכספים רבים נוספים, מעבר לתמורה שאבדה ולכן לא נקט בהליכים משפטיים לגביית השיק או החוב.

ראובן לא הכיר את החוק ואת המקובל בתחום אצל עורכי הדין העוסקים בגביית שיקים. נהוג, כי עורך דין אשר גובה שיקים, גובה את שכר הטרחה מהחייב וזאת בהתאם לסכומים המתווספים לחוב, במחשב ההוצאה לפועל.

לאחרונה שמע ראובן, כי חוק ההוצאה לפועל שונה, כי מדינת ישראל הקימה את רשות האכיפה והגבייה, והתקינה את המסלול המקוצר בהוצאה לפועל, במטרה לסייע לזוכה לגבות בקלות רבה יותר את החוב מהחייב.

ראובן קרא את הפרסום באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפיו:
המסלול המקוצר הוקם על מנת להקל על הזוכה בהוצאה לפועל, שכן לשכת ההוצאה לפועל תפעל בשם הזוכה ללא צורך במעקב של הזוכה אחר הליכי הגבייה.
המסלול המקוצר הוקם גם על מנת להקל על החייב, שכן על קרן החוב לא תתווסף תוספת בגין שכר טרחת עורך דין, כפי שמקובל כיום (למעט בתיקי תובענות).

עוד נאמר שם כי:
"לצורך הקמת המסלול המקוצר מוקמת יחידה חדשה בהוצאה לפועל, השונה במהותה מיחידות אחרות במערכת ההוצאה לפועל באופן שמדובר ביחידה אקטיבית הגובה חובות עבור זוכים, בתיקים מסוג פסק דין כספי, שטרות והמחאות וכן תיקי תובענות, שגובה החוב עד 10,000 ₪ ושלחייב לא נפתח תיק איחוד או הוכרז כמוגבל באמצעים".

וכן כי:
"במסגרת המסלול המקוצר תפעל היחידה בניסיון לגבות החוב בזמן קצר (עד שמונה חודשים) תוך ביצוע הליכי עיקול צד ג' ועיקולי רכב, כאשר עומדים לרשותה מידע רב ביותר הן על כתובתו של החייב, ממאגרים כדוגמת רשויות מקומיות, חברת החשמל, מרשם האוכלוסין ומאגרים נוספים וכן אפשרות גישה למאגרים רבים מאוד בדבר נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו של החייב, זאת כדי לפעול ביחס לנכסים מחד ומאידך לקבל תמונה כלכלית מלאה על מצבו של החייב, כדי לקבוע לו תשלומים בהם יוכל לעמוד".

ראובן למד מהפרסום, כי יוכל לגבות את השיק מהחייב, בלי לשכור את שירותיו של עורך דין, בלא להתחייב לשלם לעורך דין שכר טרחה והכי חשוב, הוא לא נדרש להבין את כל הוראות חוק ההוצאה לפועל והתקנות לפיו, שכן לשכת ההוצאה לפועל, תפעיל עבורו באופן אקטיבי את כל ההליכים הדרושים לגביית החוב, בלא עזרת עורך דין, זאת בשונה מהמצב שנהוג גם כיום במסלול הרגיל, בו הלשכה מפעילה את ההליכים רק לבקש הזוכה או עורך הדין.

ראובן פנה אל לשכת ההוצאה לפועל הקרובה. מילא טופס בקשה לביצוע שטר, וביקש לפתוח את תיק ההוצאה לפועל.

בלשכת ההוצאה לפועל, קיבלה הפקידה את טופס הבקשה לביצוע השטר. הקלידה את הפרטים וכאשר ביקשה לאמת אותם במחשב באמצעות הרישום במרשם האוכלוסין, התברר לה, כי שם המשפחה של החייב המופיע במרשם האוכלוסין, שונה מזה הרשום בשיק ובבקשה לביצוע השטר (מה שקורה לעיתים).

הפקידה הודיעה לראובן, כי בהתאם להוראות סעיף 6 (ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, היא לא תוכל לקבל ממנו את הבקשה ולפתוח את תיק ההוצאה לפועל, שכן שם החייב המופיע בשיק שונה מזה המופיע במרשם האוכלוסין, אליו התחברה לאחרונה לשכת ההוצאה לפועל, במסגרת תיקון חוק ההוצאה לפועל.

ראובן התבקש על ידי הפקידה לגשת אל משרד הפנים, אל לשכת מינהל האוכלוסין ושם להגיש בקשה לבירור שם ומען של החייב, כאשר בתשובה לבקשה, על משרד הפנים לציין גם את השם הקודם של החייב. רק אז, כאשר יהיה בידיו אישור של משרד הפנים הכולל את השם הקודם של החייב, תוכל הפקידה בלשכת ההוצאה לפועל לקבל ממנו את הבקשה לביצוע השטר ולפתוח את תיק ההוצאה לפועל.

ראובן ניגש אל לשכת מינהל האוכלוסין, המתין לתורו וכאשר הגיע סוף סוף תורו, ניגש אל הפקיד ומסר לו את טופס הבקשה לבירור שם ומען של החייב. הפקיד שאל לסיבה לשמה דרוש לו המידע וראובן השיב, כי הוא מבקש לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב אשר שינה את שמו. ראובן שילם אגרה בסך של 15 ₪. הפקיד הקליד את מספר הזהות של החייב ומסר לו את תוצאות השאילתה.

ראובן התבונן בטופס ושם לב, כי מצוינים בו רק פרטיו העדכניים של החייב וכי הפקיד לא ציין את השם הקודם של החייב. ראובן הסביר לפקיד את שאמרה לו פקידת לשכת ההוצאה לפועל, כי עליו להביא אישור שבו יפורט השם הנוכחי של החייב ויצוין בו גם השם  הקודם. בלא אישור זה הוא לא יוכל לפתוח את תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב.

הפקיד הסביר לראובן, כי בהתאם לנהלים של משרד הפנים, עליו לסרב לבקשתו. שכן בנוהל משרד הפנים, מספר 2.14.0001 מיום 1.8.2005 "נוהל הפקת תעודת איתור מען / בירור מספר זהות / בירור שם" נקבע בבירור ובאופן חד משמעי, בסעיף ג. 5 כי "במידה ויבקש לציין שמות קודמים - יש לסרב".  

עתה היה ראובן מבולבל, מחד מסרבת הפקידה בלשכת ההוצאה לפועל לפתוח את תיק ההוצאה לפועל מאחר שהחייב שינה את שמו והשם הרשום על גבי השיק שונה מזה הרשום במאגר מרשם האוכלוסין. מאידך הפקיד בלשכת מינהל האוכלוסין מסרב לציין את השם הקודם של החייב, שכן כך מורה לו נוהל משרד הפנים.

ראובן חזר אל לשכת ההוצאה לפועל. הפעם ניגש ראובן אל סגן המוציא לפועל, סיפר לו את שעבר ושאל לעצתו.

סגן ראש ההוצאה לפועל השיב, כי הבעיה מוכרת וכי ראובן איננו הראשון שפונה אליו בעניין, וכי לפניו פנו אליו אזרחים ועורכי דין נוספים ושאלו לעצתו. והוא סיפר להם את שיספר עתה לראובן.

סגן ראש ההוצאה לפועל סיפר, כי ידוע לו שיש סתירה בין סעיף 6(ד)(2) של חוק ההוצאה לפועל הדורש, כי בקשה לביצוע שטר תתקבל לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל רק אם פרטי החייב תואמים את הרשום במרשם האוכלוסין לבין נוהל משרד הפנים, לפיו על לשכת מינהל האוכלוסין לסרב ולא למסור לפונה את השם הקודם של החייב.

יוצא מכך, כי במצב הנוכחי, חייב שחילק שיקים ללא כיסוי ושינה את שמו, נהנה מההפקר, שכן, מי שאוחז בשיק הנושא את השם הקודם אינו יכול לגבות את השיק באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

סגן ראש ההוצאה לפועל הציע לפעול בדרך אחרת, שתעקוף את ההגבלות שהטיל משרד הפנים, ובכל זאת לפתוח את תיק ההוצאה לפועל. ישנם עורכי דין המחוברים באמצעות מערכת מחשב הקרויה "בזק זהב" למאגר מרשם האוכלוסין וביכולתם לקבל תוצאות לשאילתא הכוללת את פרטי החייב לרבות את השם הנוכחי וגם את השם הקודם.

ראובן נותר המום ומבולבל. מחד סופר לו על ידי רשות האכיפה והגבייה, כי יוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית השיק בלא עזרתם של עורכי דין. מאידך, מאחר והחייב שינה את שם המשפחה שלו, הוא לא יוכל לעשות כן, אלא אם יפנה לעורך דין המחובר אל מערכת בזק זהב, אשר יסכים להפיק עבורו בירור שם ומען של החייב הכולל את השם הנוכחי ואת השם הקודם של החייב.

בצר לו הבין ראובן, כי מאחר שהחייב שינה את שמו הוא לא יוכל ליהנות מהיתרונות של המסלול המקוצר של הרשות לאכיפה ולגבייה וכי הוא יידרש לפנות לעורך דין המקושר אל מערכת בזק זהב, שכן רק עורך דין כאמור יוכל לפתוח עבורו תיק הוצאה לפועל לגביית השיק.

ראובן לא נואש, וחשב לנסות לגבות בעצמו את החוב באמצעות בית המשפט לתביעות קטנות. הוא פנה אל מזכירות בית המשפט לתביעות קטנות שם ביקש להגיש תביעה בגין החוב. ראובן חשב, כי יוכל להגיש תביעה נגד החייב בה ירשום את שמו הנוכחי והמעודכן, כך שאת פסק הדין שיקבל, עם השם הנוכחי, יגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

תאמינו או לא, גם שם ציפתה לראובן הפתעה. כאשר ביקש לפתוח את התביעה, אמרה לו הפקידה, לאחר שהקלידה את מספר הזהות של החייב במחשב, בו מופעלת תוכנת נט המשפט החדשה, שהתברר לה, כי בעבר הגיש כבר מישהו תביעה כנגד החייב, כאשר באותה תביעה צוין השם הקודם ולפיכך, ראובן לא יוכל להגיש כנגדו תביעה בציון השם החדש אלא רק בציון השם הקודם.

ראובן לא האמין למשמע אוזניו, עד היום הוא סבר לתומו, כי חכמי חלם מצויים רק באגדות ולא בבית המשפט של מדינת ישראל. מחד, בלשכת ההוצאה לפועל הוא איננו יכול לפתוח תיק לביצוע השיק כנגד החייב לפי שם המשפחה הקודם הרשום על גבי השיק מאחר והחייב שינה את שמו ואילו בבית המשפט לתביעות קטנות, בו מופעלת מערכת נט המשפט החדשה, הוא איננו יכול להגיש כנגד החייב תביעה בציון שם המשפחה הנוכחי, משום שבעבר הוגשה כנגדו תביעה בה ציון שם המשפחה הקודם.  

ראובן שאל את הפקידה כיצד ניתן לפתור את הבעיה והיא השיבה לו, כי בתביעה עליו לציין את השם הנוכחי ביחד עם השם הקודם. במחשב ייפתח התיק על פי השם הקודם ובבוא העת יהיה עליו לבקש מהשופט, בדיון בבית המשפט, לציין בפסק הדין רק את השם הנוכחי. ומה יהיה אם השופט יסרב לעשות כן? שאל ראובן. לפקידה לא הייתה תשובה.

חשוב גם לציין, כי לכשיינתן פסק הדין של בית המשפט נגד החייב, במידה ולא יצוין בו רק שם הנוכחי, לא יהיה ניתן להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, שכן פסק הדין יינתן נגד החייב על פי השם הקודם ולשכת ההוצאה לפועל מאפשרת פתיחת תיקים רק בציון שם הנוכחי.

ראובן שואל, האם לאחר שלשכת ההוצאה לפועל חוברה למאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין, ולפקיד ההוצאה לפועל מאפשרים לצפות ברישום הפרטים הנוכחי של החייב וכן לעיין במאגרים רבים נוספים הכוללים פרטים אישיים רבים של החייב, הרי שכל מה שנותר הוא לעשות צעד קטן נוסף, לאפשר לפקיד ההוצאה לפועל לצפות גם בשם הקודם של החייב, במאגר מרשם האוכלוסין ובכך לאפשר לזוכה אשר אינו מחובר למערכת בזק זהב ואינו מעוניין להסתייע בשירותי עורכי דין, ליהנות משרותי המסלול המקוצר ולפתוח תיק הוצאה לפועל גם כנגד חייב אשר שינה את השם.

בהקשר זה יצוין, כי המצב הנוכחי מפלה לרעה לא רק בין עורכי דין ובין אזרחים אלא גם בין עורכי הדין עצמם, בין אלו אשר ביכולתם לממן את עלות החיבור למערכת בזק זהב ובין אלו שלא, וכי רק הראשונים יכולים במצב הנוכחי לפתוח תיקי הוצאה לפועל כנגד חייב ששינה את שמו או את שם המשפחה.

ברור שמצב זה איננו יכול להמשך וכי נדרש לתקנו לאלתר. למדינת ישראל הפתרונים.

המידע המובא במאמר זה הינו לידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לבדיקה וייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין.

עו"ד יוסי משולם, עורך דין ומהנדס שותף במשרד עורכי דין פז משולם, מנהל במשותף של המכון לגישור ולבוררות – מכון יסוד. עורך דין יוסי משולם עוסק בחוזים, דיני אינטרנט, יעוץ בעניין זכויות יוצרים וסמני מסחר, נזיקין, נזקי גוף, נזקי רכוש, ליקויי בניה, בדק בית, רשלנות מקצועית הנדסית, גביית חובות, בוררות, גישור לרבות בתיקים המפונים על ידי בית המשפט ועל ידי עורכי דין.

פורטל עזרה משפטית וסיוע לאזרח – http://www.gethelp.co.il