לאחר ירידת גשמים עלולים להתגלות בדירה סימני רטיבות בקיר, בתקרה או ברצפה המעידים, כי בבניין קיימים ליקויי בניה וכי מים חדרו לדירה. חדירת המים והיווצרות רטיבות בקירות הדירה מתרחשת כתוצאה מליקויי בניה, בשל איטום לקויי של הגג מעל הדירה או של קירות הבניין סביב הדירה או מתחתיה.
עו"ד מהנדס יוסי משולם, סוקר במאמר את אופן היווצרות ליקויי רטיבות בדירה, הטיפול בהם, לרבות גילוי רטיבות, בדיקת רטיבות באמצעות חברת בדק בית, תיקון ליקויי בניה, איטום, יעוץ הנדסי ויעוץ משפטי.
מאת: יוסי משולם, עורך דין ומהנדס
לאחר ירידת גשמים עלולים להתגלות בדירה סימני רטיבות בקיר, בתקרה או ברצפה המעידים, כי בבניין ליקויי בניה וכי מים חדרו לדירה. חדירת המים והיווצרות רטיבות בקירות הדירה מתרחשת כתוצאה מליקויי בניה, בשל איטום לקויי של הגג מעל הדירה או של קירות הבניין סביב הדירה או מתחתיה.
איטום נכון של הגג או קירות הבניין, אוטם את המבנה ומונע חדירת רטיבות חיצונית לדירה. כאשר מתגלית רטיבות בדירה, משמעותה, כי איטום הקירות לקוי.
בשלב הראשון, עם גילוי הרטיבות, מומלץ לפנות ולקבל יעוץ מחברת בדק בית או מהנדס המתמחה באיטום, לגבי מקור הרטיבות וליקויי בניה, הגורמים לחדירת רטיבות.
יתכנו מספר גורמים לחדירת רטיבות לדירה, בהתאם למיקומה בבניין. רטיבות בדירה הנמצאת בקומה האחרונה, מתחת לגג בטון שטוח או גג רעפים, מקור הרטיבות עלול להיות באיטום לקוי של גג המבנה. רטיבות בדירה, אשר מעליה קיימת מרפסת פתוחה, מקור הרטיבות עלול להיות באיטום לקוי או ניקוז לקוי של המרפסת הפתוחה. רטיבות בקירות או תקרת דירה הנמצאת בקומת ביניים, מקור הרטיבות עלול להיות באיטום לקוי או סדק בקירות הבניין או בשל איטום לקוי של האזורים הרטובים באמבטיה, בשירותים ובמטבח הדירה מעל. רטיבות בקירות או ברצפת דירה בקומת קרקע או במרתף, מקור הרטיבות עלול להיות באיטום לקוי של קירות או רצפת הבניין.
מהנדס מומחה בודק באמצעות ציוד יעודי, מד לחות או מצלמה תרמית, את מידת הרטיבות בקירות ומנסה לאתר את מקור הרטיבות. לאחר ביצוע בדיקה ואיתור מקור רטיבות, ממליץ המהנדס על אופן התיקון וסוג האיטום הנדרש על מנת למנוע חדירת רטיבות לדירה.
בהתאם להמלצות המהנדס יש לבחון על מי מוטלת האחריות לביצוע התיקון, על בעל הדירה, על נציגות הבית המשותף או על הקבלן.
במקרה ומדובר בבניין חדש שבנייתו הסתיימה והדירה נמסרה לקונה, חוק המכר דירות קובע, כי האחריות לתיקון ליקויי רטיבות הנה של הקבלן וזאת אם הרטיבות התגלתה בתוך 6 שנים ממועד המסירה של הדירה לקונה. לעניין חדירת רטיבות בגג, בקירות ובמקלט, תקופת האחריות בחוק המכר דירות, מורכבת משתי תקופות: תקופת בדק של 3 שנים בה חזקה שהקבלן אחראי, ותקופת אחריות נוספת של 3 שנים, בה על הקונה להוכיח, כי לא גרם לליקוי בעצמו. לפיכך, בבניין חדש, יש לפנות בתביעת אחריות בגין ליקויי בניה, לקבלן אשר בנה את הבניין, לתיקון ליקויי רטיבות.
קונה הדירה נדרש לשתף פעולה עם הקבלן, להציג לו את חוות דעת המהנדס מטעמו ולדרוש את תיקון ליקויי הבניה. זכותו של הקבלן על פי חוק המכר דירות הנה, כי תינתן לו הזדמנות נאותה לתקן את ליקויי הבניה. קונה דירה אשר לא ייתן לקבלן הזדמנות נאותה, ויזדרז להגיש תביעה לבית המשפט, התביעה שיגיש עלולה להידחות על ידי בית המשפט.
יש לקוות, כי הקבלן ישתף פעולה, יכיר באחריות, יתקן כראוי את ליקויי הבנייה, את איטום הבניין, את המעטפת החיצונית ולאחר מכן את הנזקים שנגרמו בפנים הדירה. אם הקבלן לא עושה כן, ניתן לפנות אל עורך דין ולהגיש תביעה לבית המשפט בעניין.
במקרה ומדובר בבניין, שגילו מעל ל 6 שנים, האחריות לתיקון הרטיבות חלה על נציגות הבית המשותף, ועד הבית, או על שכן או על בעל הדירה בהתאם לנסיבות.
במקרה של חדירת רטיבות מגג שטוח, מגג רעפים או מקירות הבניין, האחריות הנה של נציגות הבית המשותף ועליה לתקן את איטום הגג או הקירות על חשבון כלל הדיירים בבניין באמצעות קבלן איטום.
במקרה של חדירת רטיבות מדירת שכן או ממרפסת פתוחה השייכת לדירת שכן, האחריות לתיקון הרטיבות הנה של השכן אשר מדירתו חודרים המים. יש לפנות אל השכן, להציג לו את חוות דעת המומחה ולדרוש את תיקון הליקויים.
במקרה של שכן המשתף פעולה מומלץ, כי התיקון יעשה בהתאם להמלצות המומחה, באופן יסודי וימנע בעתיד הישנות של הליקויים. אולם, כאשר השכן מסרב לשתף פעולה, מומלץ לפנות אל עורך דין, לקבל ייעוץ משפטי. במרבית המקרים, לא תיוותר ברירה אלא להגיש תביעה, לתיקון הליקויים למפקח על הבתים המשותפים או לבית המשפט. התביעה תכלול סעד לצו עשה, לתיקון הליקויים בדירת השכן וכן לקבלת פיצוי כספי לתיקון הליקויים בדירתכם.
ההליך המשפטי עשוי להתנהל באחת משתי הדרכים, או שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו, אשר יפקח על תיקון הליקויים בדירת השכן עד לביצוע ולסיום המוחלט שלהם או שבית המשפט יבחר שלא לנהל את הליך התיקון, יקבל את התביעה וייתן פסק דין לתיקון הליקויים. במקרה זה, יינתן פסק דין המחייב את השכן לתקן את ליקויי הבניה והשכן יידרש לבצע אותו. במידה והשכן יסרב או ינסה להתחמק מקיום פסק הדין, תאלצו להגיש תביעה נוספת, בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט, לחייב את השכן לקיים את פסק הדין ולתקן את ליקויי הבנייה. בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט, שכן אשר יסרב לקיים את פסק הדין, עלול להיקנס בסכום יומי ואף להישלח למאסר, עד לקיום פסק הדין. סיומו של הליך זה, יהיה בתיקון הליקויים בדירת השכן.
יודגש, כי תיקון של ליקויי בניה, איטום וחדירת רטיבות, המבטיח הצלחה רבה יותר למספר רב יותר של שנים, מומלץ שיעשה על פי הוראות התקנים והמפרטים של מכון התקנים הישראלי. תקנים ישראלים הרלוונטיים לתיקון ליקויי רטיבות, ליקויי איטום הינם לרבות: תקן 1752 מערכות לאיטום גגות שטוחים ומרפסות פתוחות, תקן 1476 בדיקות אטימות מעטפת הבניין לחדירת מים גגות שטוחים ומרפסות פתוחות, תקן 1430 יריעות לאיטום גגות, תקן 1556 גגות רעפים, תקן 1555 מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בניינים.
לסיכום: ליקויי בניה, רטיבות, ליקויי איטום, ניתן לאתר באמצעות מומחה, אשר יקבע את מקור הרטיבות, הליקוי, את אופן התיקון ויפקח על הליך התיקון. תיקון הליקויים יכול להיעשות על ידי הקבלן, נציגות הבית המשותף או השכן. במידה והקבלן, נציגות הבית המשותף או השכן אינם משתפים פעולה לתיקון הליקויים, מומלץ לפנות אל עורך דין לקבלת יעוץ משפטי.
המידע המובא במאמר זה הינו לידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לבדיקה וייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין.
עו"ד יוסי משולם, עורך דין ומהנדס שותף במשרד עורכי דין פז משולם, עוסק בדיני נזיקין, נזקי רכוש, ליקויי בניה, בדק בית, רשלנות מקצועית הנדסית, ומשמש בורר, מגשר בתיקים המופנים על ידי בית המשפט ועל ידי עורכי דין.
פורטל עזרה משפטית וסיוע לאזרח – http://www.gethelp.co.il - אתר הבית