חוק זכויות יוצרים בעידן האינטרנט

לפני שנת 2008, דיני הקניין הרוחני בישראל נשלטו בין היתר על ידי על ידי חוק זכות יוצרים, 1911 שהוחל בישראל מאז 1924 ע"י דבר המלך במועצתו. חוק זה שהיה קיים כמאה שנים, טיפל גם בזכויות היוצרים בעידן החדש, עידן האינטרנט והמהפכה הדיגיטלית.

ב2008 נכנס לתוקפו חוק זכות יוצרים, תשס"ח- 2007 (להלן: חוק זכויות יוצרים). חוק חדש בנוף המשפטי והטכנולוגי המתפתח והולך. 

 הבעייתיות הכרוכה בסוגיית זכויות יוצרים באינטרנט- בקליפת האגוז

תכנים רבים באינטרנט מהווים מושא לזכויות יוצרים. כיום יותר קל מבעבר להיות יוצר המפרסם יצירותיו, מאחר שמי שאולי לא יכלו לפרסם יצירותיהם קודם לכן, כעת יכולים לעשות זאת בקלות יחסית באמצעות האינטרנט.

הקולות הקוראים ל"חקיקת אינטרנט" גם לאחר החוק החדש לא דעכו. גם כעת לאחר שחוק זכויות יוצרים נכנס לתוקפו מזה זמן, יש הגורסים כי עיקר ההתמודדות של המשפט עם זכויות יוצרים באינטרנט מתנהלת בזירת בתי המשפט דווקא. משכך רבים מוחים על היעדר אחידות בפסיקה, ומכאן היעדר הוודאות והיציבות המשפטית.

האומנם אין במשפטנו חקיקה ממוקדת אינטרנט עניפה אך חוק זכויות יוצרים שנחקק עמוק בעידן האינטרנט נחקק גם בעידן המודעות לטכנולוגיות שונות, ומכל מקום גם החוק הישן התמודד עם יצירות עלי האינטרנט שהמחוקק המנדטורי לא העלה בדימיונו, הגם שהחוק עצמו תוקן מעת עת.

באופן עקרוני, הפרה של זכויות יוצרים באינטרנט כמוה כהפרה של זכויות ביצירה במדיום אחר, כיצירה אומנותית וספרותית "מוחשיות" המקובעות על גבי תקליטור או דפוס. אלא שלעיתים פשוט לבצע הפרות באינטרנט, כמו שקשה יותר לאכוף את הדין שקובע חוק זכויות יוצרים באשר ליצירות שעשו דרכן אל הרשת העולמית.

הרלוונטיות של חוק זכויות יוצרים באינטרנט

מכאן שלא ניתן לומר כי אין כוחו של חוק זכויות יוצרים יפה גם לתחולתו באינטרנט. ככל שהתוכן בו עסקינן נכנס בגדרי ההגדרות של החוק והפסיקה ל'יצירה' (דוגמת קיבוע ומקוריות), בפנינו מושא להגנה. הגנה זו – ביטויה באגד של זכויות, ביניהן העתקה, יצירה נגזרת, ביצוע פומבי ושאר זכויות קנייניות שמונה סעיף 11, להן ככלל זכאי היוצר בחייו ו70 שנים לאחריהם. 

יצויין, כי החוק הכיר באופן מפורש בזכות מסוג העמדה לרשות הציבור של יצירה, יש הסבורים כי זכות זו מתכתבת עם מציאות האינטרנט אע"פ שמכוונת לכל סוגי היצירות.

תוכנת מחשב למשל נכללת גם בהגדרתה של 'יצירה ספרותית'.    

 ליוצר יש גם זכות כי תישמר שלמות יצירתו ויינתן לו קרדיט על עמלו ביצירתו, זכות מוסרית זו ביצירתו (למעט תוכנת מחשב), יש בה לזכותו בפיצוי במקרה שתופר. 

זכות היוצרים מגנה על ביטוי שניתן לרעיונות ולא לרעיון עצמו, ובה בעת חוק זכויות יוצרים קובע שימושים הוגנים בהם נסוגה זכותו הבלעדית של היוצר, במקרים של הפרות לכאורה לצורכי מחקר ולימוד עצמי, הבאת מובאות וכיו"ב.

הרשימה אינה סגורה. 

עיצוב השימושים הללו מקבל משנה חשיבות בכל הקשור לזכויות יוצרים באינטרנט בו לעיתים הגבולות בין מה שסביר ומהווה טיפול הוגן מטשטשים ולו בשל הפשטות שמונחת ביסוד פעולות הנראות כמעט אינטואיטיביות לגולש, אך עלולות להוות הפרה. 

המפר זכות יוצרים עלול למצוא עצמו אחראי לעוולה במישור האזרחי ופקודת הנזיקין, תשכ"ח- 1968 חלה עליה. יצויין כי לבתי המשפט יש סמכות לפסוק לתובע פיצויים עד לסך של 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. בתי המשפט פוסקים סכומים נמוכים יחסית, כדוגמה יצויינו פסקי דין מהשנה האחרונה: קצב נ' חתום- פיצוי בגין תמונה שפורסמה באינטרנט ללא רשות זיכה את התובע ב9000 ש"ח. ראובני נ' מפה- מיפוי והוצאה לאור בע"מ- פרסום תמונות מאתר ללא רשות זיכה ב2000 ש"ח בגין ההפרה באינטרנט.

צו מניעה להפרה מהווה פעמים רבות סעד שכיח.

הפרת זכויות יוצרים באינטרנט עשויה בנסיבות מסויימות לגבש עבירה פלילית שהעונש שנקבע בצידה יכול להיות קנס ואף מאסר, בהתאם לסוג ההפרה שמבוצעת. 

רבים מלינים על קשיי אכיפת דיני זכויות יוצרים באינטרנט. חלקם סבורים כי יש צורך בחקיקה מקיפה שתטפל בסוגיית האינטרנט באופן ממוקד וגורסים כי אין די בחוק זכויות יוצרים. אחרים טוענים כי ההסדרה צריכה להגיע ממקור חיצוני ולאו דווקא מהחקיקה, אחרים חוששים מפני אכיפה שתצר צעדי משתמשים שאינם מפרים, ולו מפאת החשש להפרה וסנקציה בצידה, ומכאן תביא להרתעת יתר.

היות ויש התולים יהבם בפתרונות החיצוניים לחוק ובשל העובדה שחלק מפתרונות אלה פועלים בהצלחה באינטרנט, נסקור גם אלה.

פתרונות חיצוניים לחוק זכויות יוצרים הפועלים בזירת האינטרנט        

יש הגורסים, כי חקיקה להסדרת זכויות יוצרים באינטרנט אינה הצעד הנכון בהכרח. שמירה על זכויות יוצרים כיום נעשית כאמור גם באופן החוצה את גבולות החוק.  

לדוגמה, יצויינו:

1) אמצעים טכנולוגיים: תכונות אבטחה, הצפנה וקידוד, שימוש במנגנוני Digital Rights Management, הידועים בכינויים DRM מאפשרים מניעת צפיה ממי שבעל הזכויות אינו מעוניין שיצפה ביצירתו ומאפשרים הגבלת ההעתקה, ההקלטה וכיו"ב. 

2) מנגנון מקובל באתרים המטפלים בהפרות בהתאם לדיווח על תכנים מפרים המוסרים בהמשך לכך הוא "הודעה והסרה".

3) מודלים עיסקיים חלופיים שיפתחו אופציות של מנויים לאתרים המספקים תכני מדיה, העמדת יצירות שונות בעד תשלום שווה לכל כיס, עשויים לשבות את מחשבי קהל הצרכנים שיעדיפו שימוש בהם על פני שימוש ביצירות חופשיות אומנם אך מפרות. 

ייתכן כי שילוב של שני הכלים האחרונים יוכל מחד לצמצם מספר ההפרות ומאידך לתת מענה להפרות שיופיעו באינטרנט. כך ששילוב יוכל לסייע בשמירה על זכויות יוצרים באינטרנט.

הגנה על זכויות יוצרים באינטרנט- בין המשפט להסדרה חיצונית

כפי שנוכחנו ישנם פתרונות מוצעים שאינם מוסדרים בחובו של חוק זכויות יוצרים ואף לא בדברי חקיקה אחרים. ניסיונות אלה לפתרון בעיית ההפרה הונהגו ע"י גורמים שונים. הגם שלעיתים ניסיונות האכיפה שלהם בהתאם לחקיקת דיני הקניין הרוחני עמדו במבחן בתי המשפט, נראה שבשוק הם לא הוכיחו עצמם די צורכם. כך, תעשיות מוזיקה זרות למשל פצחו בפיתוחם של מודלים כגון אלה שצויינו, וזאת על אף שבמדינות אלה קיימת חקיקת דיני קניין רוחני ובפרט זכויות יוצרים באינטרנט.

נמצאנו כי אף על פי שהמשפט מסדיר סוגיות מתחום זכויות יוצרים באינטרנט במסגרת חקיקתית ולא רק פסיקתית, הדבר לא חסך מתעשיות התוכן הגדולות לתוּר אחר מודלים חלופיים. ייתכן שיש בדבר לרמז על העובדה כי גם כשהחוק מסדיר את המצב המשפטי כוחה של הרשת ותכונותיה ימשיכו ליצור אפשרויות למי שמעוניין בכך, להשיג יצירות חינם אין כסף, גם תוך דריסה של זכויות. וזאת, גם אם אלו יהיו מוסדרות בחקיקה בדמות חוק זכויות יוצרים. לפיכך יש מי שסבורים כי פתרונות אקס-טריטוריאליים לחוק עשויים להועיל ולא להביא להרתעת יתר בקרב משתמשים, שאז יצא שכרנו בהפסדנו. 

ברם, אין לראות באמור לעיל כשירת הברבור של תפקיד החוק בכל הקשור בשמירה על זכויות יוצרים באינטרנט. יש להמשיך באכיפה אך להשתדל שלא לפגום  במשתמשי האינטרנט הרבים. ייתכן דווקא בשל הנגישות הגבוהה ורוחבה של הרשת, צריך לנסות לבדוק יישומו של שעטנז פתרונות, ולו בשל כך שהניסיון לימד כי גם בקיומם של מנגנונים שונים להסדר זכויות יוצרים באינטרנט תמשכנה להיות הפרות. ככל שיהא צורך בהסדרים חקיקתיים, יש לעיין עיון מעמיק בפסיקה שדנה חדשות לבקרים בהפרת זכויות יוצרים באינטרנט. דומה כי דווקא בתחום זה בשל העובדה כי האינטרנט הוא רשת חובקת עולם, ניסיון המשפט ללמוד לעומקן גם מערכות משפט זרות ולשאוב מחקיקה המקבילה לחוק זכויות יוצרים במדינות אחרות, יכול להיות מועיל ביתר שאת.