מיסוי פנסיוני
אם תכנסו למפעל מסוים ותשאלו את העובדים מהו ההסדר הפנסיוני שלכם, וכמה אתם משלמים עבור דמי ניהול (לא באחוזים אלה במספר מוחלט). לא בטוח אם תקבלו הרבה תשובות מדויקות, אנשים לא נוטים לחשוב הרבה על הפנסיה בייחוד בגיל צעיר. זאת בגלל שזה נראה דבר רחוק ואנחנו מעדיפים את ההווה על העתיד. בנוסף קשה להעריך מהו סכום הכסף שנצטרך. עם זאת הצורך הפנסיוני הולך ומתגבר בגלל שתוחלת החיים עולה וצריך לממן יותר שנים.
היום ישנן מספר אפשרויות לניהול פנסיה:
קרן פנסיה – מדובר על ביטוח הדדי, הכוונה היא שאם בשנה מסוימת יש הרבה מאוד משיכות של דמי פנסיה, החיסכון שלנו עלול להיפגע. מצד שני היתרון הוא שדמי הניהול בדרך כלל פחות יקרים בנוסף הוא כולל ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. חלק מהסכומים של קרן פנסיה מושקעים באג"ח ייעודית של הממשלה, שאר הכסף מושקע בשוק ההון, מה שמקטין מעט את הסיכון.
ביטוח מנהלים – פה אנחנו לא תלויים בשאר חברי הביטוח אבל דמי הניהול יותר יקרים. בנוסף קיים הסיכון של אובדן כספים בשוק ההון כי הם מושקעים אך ורק שם. ניתן לצרף ביטוח של אובדן כושר עבודה כאשר ההגדרות מקיפות יותר, כלומר יש יותר מקרים בהם נקבל פיצוי.
קופת גמל – כשמה כן היא קופה של חסכון, פה נשלם דמי ניהול נמוכים אבל לא נזכה לשום סוג של ביטוח. במקרה של קופת גמל אפשר למשוך את הכספים כחמש עשרה שנים אחרי ההפקדה או במועד של גיל הפנסיה.
היבטים של מיסוי פנסיוני
אחד היתרונות הבולטים של חסכון ארוך טווח הוא הפטור ממס במקרה של משיכה בגיל הפנסיה. המדינה למעשה רוצה לעודד את האזרחים לחסוך לגילאים מאוחרים ועושה את זה באמצעות נשק המס. אם נמשוך את החסכונות ארוכי הטווח לפני הזמן נקבל שיעור מס של 35% ולכן צריך לחשוב פעמיים לפני משיכה. במשבר של 2008 היו כאלו שמשכו את הכסף מקופות הגמל טרם הזמן, ולכן איבדו חלק גדול ממה שחסכו בגלל מסים גבוהים.