דג הבורי מצוי כיום באוקיינוסים וימים רבים ושונים ברחבי העולם, כאשר בעבר ניתן היה למצוא הרבה יותר ממנו, כאן בים התיכון. שנים על גבי שנים של דיג יתר וזיהום הים על ידי האדם הביאו להידללות משמעותית באוכלוסיית הבורי מול חופי ישראל, כך שכיום כמעט ולא ניתן למצוא אותו בים הפתוח שמול חופינו.
אחד הדברים המעניינים בנוגע לדג הבורי הוא יכולתו להסתגל ולחיות במים בעלי אחוזי מליחויות משתנים. כך, ניתן למצוא מינים וסוגים מסוימים של בורי בנהרות ומאגרי מים מתוקים, כמו גם בימים ובאוקיינוסים המלוחים. דגי הקיפון באופן כללי, וביניהם גם דג הבורי, הם מה שנקרא בביולוגיה – אוכלי כל. הם אוכלים את כל מה שנקרה בדרכם, בין אם מדובר בדגים ויצורים קטנים, חיים או מתים, ובין אם מדובר באצות, צמחים או כל דבר מזין אחר בו הם נתקלים (שאריות מזון כאלו ואחרות ועוד..).
דג הבורי כאמור משמש את האדם למאכל. בשרו רך ולבן, וטעמו ניטראלי יחסית. לכן, דג זה הינו אידיאלי לבישול תבשילים מורכבים, שכן בשרו סופח אליו טעמים חדשים ושונים. כמובן שתכונה זו יכולה לעבוד לרעתנו – ברבים מן המקרים, לדגי בורי המוצאים מהים ישנו טעם לווי רע, מפאת פסולת וחומרים רעילים שונים שאוכל הדג בים (כאמור, מדובר בדג האוכל מכל הנקרה בדרכו..). לכן, מגדלים דגי בורי בבריכות דגים רבות, אשר חלקן נמצאות גם בישראל כמובן. כך, ניתן להשיג בחנויות את דג הבורי לאורך כל ימות השנה, ולא רק בעונה כזו או אחרת.