אחת המשימות התרבותיות של אשה היא להראות יפה. ייתכן ומשפט זה נשמע מאוד שובינסטי כאשר הוא כתוב וניצב מול הקורא, אבל אני מבקשת שכל מי שקורא את המאמר הזה יחשוב היטב עם עצמו האם הוא לא מצפה שאשה תראה יפה כאשר הוא מביט בה. קחו למשל לדוגמא את כל התוכניות ריאלטי או הטלנובלות שמציגות אשה לא יפה ומראות איזה תהליך היא היתה צריכה לעבור על מנת להיות יפה, על מנת להתקבל בתרבות שלנו.
דוגמא מובהקת לכך היא התוכנית 'הברבור' שהוצגה בטלויזיה לפני מספר שנים. המשתתפות בתוכנית היו נשים עם בעיה חיצונית מובהקת- הן לא היו בסטנדרט של אידיאל היופי המערבי. חלקן היו בעלות משקל עודף, לחלק היו פגמי עור, חוסר סימטריה בפנים וכמובן סבלו מדימוי עצמי שלילי שהיווה מנוף להצטרפותן לתוכנית.
במהלך התוכנית הן עברו בדרה של אימוני כושר, טיפולי הסרת שיער , טיפולים פנים אצל קוסמטיקאית , ניתוחים פלסטיים כמו שאיבת שומן, הגדלת שדיים, ניתוח אף, ניתוחי שיניים ועוד. בסוף התוכנית כל הנשים עמדו בקריטריונים של אידיאל היופי המערבי, אבל אף אחת לא היתה באמת יפה. הן נראות כמו בובות מתנפחות שמוצגות לראווה, מאופרות, מולבשות בבגדים צמודים כמעט מתפקעים המציגים את גזרתן.
ביקורות רבות הובעו על התוכנית עצמה, אך ככל הנראה הביקורת לא היתה חזקה מספיק, שכן עדיין נשים מנסות להראות כמו בובה מתנפחת: רזה, סימטרית, מאופרת ומסודרת, אבל יופי אמיתי לא צומח רק מסדרה של טיפולים- הוא משהו שקיים בפנים שאפשר להבליט אותו אבל לא לברוא אותו.