יש דברים שרואים מכאן, אבל לא רואים אותם משם, יש אנשים שרואים את חצי כוס המלאה, והפסימיים את חציה הריק, ואלו המשלבים בין התכונות רואים את הטיפות בכוס, שזה אומר, הטיפוס בעל DNA
האופטימי תמיד רואה את הכל חיובי, וחברו הפסימי רואה הכל שחור, ישנו סיפור שיווקי ידוע, על שני מנהלי מכירות של יצרנית נעלים גדולה, שנסעו לתערוכה במילאנו, בחזור נתקע מטוסם במדינה אפריקאית, ניסה האחד להתקשר למשפחה, למשרד, לעדכן על העיכוב, בשיחתו עם המנכ"ל, מספר מנהל המכירות לבוס, שהוא נמצא במדינת עולם שלישי, העוני שולט בכל מקום, מליוני אזרחים בכל עיר, אומר לו המנכ"ל, אולי תעשה איתם ביזנ'ס, עונה לו מנהל המכירות, השתגעת ! כולם פה עניים, הולכים בלי נעלים, לעומתו, מנהל המכירות השני מדבר עם המנכ"ל שלו, ומספר לו בהתלהבות על ההזדמנות העיסקית שיש פה למכור נעליים כי כולם הולכים יחפים,,,,
במערכת עבודה יש דינמיקה, שחלקה מכוח האנרציה היומיומית, וחלקה האנשים העובדים בה, יוזמים, כך הגלגל מסתובב לו, לפעמים ישנם התרחשויות, קידומים, מי שהיה למעלה לפעמים עוזב, ואז נוצרת הזדמנות לקידום, או שהחברה עצמה מתרחבת, פותחת סניפים חדשים, חנויות חדשות, וגם כאן נוצרות הזדמנויות רלבנטיות, וניתן לקדם עובדים מתוך האירגון, נו, רק השאלה את מי אתה מקדם, ושולח לנהל את הסניף החדש, את איש המכירות האופטימי, או את איש המכירות הפסימי, למאי נפקה מינה ? בהגעה למקום חדש סביר להניח שהחברה עשתה סקר שוק ע"י מכון מוסמך שנותן לה את נתוני האמת, כמו סקר שנערך בשנת 2008 ש-97% מתושבי בודפשט אוהבים לנהוג בפורשה, עם גג נפתח, בגלל השמש הטובה שיש שם בקיץ, רק הבעיה שבכל מרכז הונגריה ישנו אדם אחד שסוגל לקנות את הרכב המדובר...
אז כך, אם שלחת את איש האופטימי הוא יתלהב, יעביר מסר להנהלה, שהמניה שלה הולכת לקפוץ במאה אחוז, ומדד הנסד"ק יעלה בעשרות נקודות, הבורסה תשתולל , הא מא מה. צריכה ההנהלה להבחין בין רצוי למצוי, אבל זה עניין ניהולי גרידא, אני יותר רוצה להתמקד באופיו של איש המכירות, אני נשמע כמו פרוייד, אנשי מכירותת אופטימיים, מוכרים יותר, זאת עובדה, במקצוע הזה אם אין לך אופטימיות, לך תעבוד בעיריית רמלה, במשמרת לילה, באיסוף זבל, שם צריך חושי ריח גמורים, ולא חושי מכירה מחודדים, אבל איתרע מזלך, והצטרפת למועדון היוקרה של אנשי המכירות, תקנה אופטימיות בכל מחיר, אפילו משומשים, אחרת התיסכול יהיה מנת חלקך, ובמקום להביא הביתה תלוש משכורת, נראה לי שתביא מירשם לריטלין, איש מכירות פסימי/חלש/בנוני, תמיד ימצא פגם במוצר, המתחרים תמיד יותר זולים, השרות שלנו גרוע, בקיצור, המלצתו לסגור את הביזנ'ס, כי הוא מושלם, עובד מצטיין, אי לכך, אם תשלח, אחד כזה, פסימי, לסניף חדש שפתחה החברה, הוא תמיד ימצא את ה-למה לא, ולא את ה-למה כן,
אני לא מתערב בשיקולכם העיסקיים, אני לא כל כך יודע לנתח את אישיותו של קורא וקורא טור זה, [יש אלפים כאלה, אתם בחברה טובה,] אבל ברור לי, וגם לכם, שאנשים שמחים, אהובים יותר, אנשי מכירות אופטימיים, מוכרים כפול, והחיוך תמיד מועיל לבריאות, אז אם בחרת במקצוע השיווק והמכירות, חוץ מלהיות מקצועי, אתה חייב להיות אופטימי, מסביר פנים, מה גם, לפעמים באמצע שיחת מכירה, שקצת נתקעת, חיוך טוב יכול לרכך את הצד השני, אימרה שנונה יכולה לשחרר את האווירה, ידוע שאחד התנאים בתחילת השיעור בישיבה, היה נותן "מילתא דבדיחותא" כדי להרחיב את הלבבות,ואפרופו נעלים, שהזכרנו בהתחלה, ישנה מימרא חסידית בשם ר' צבי הירש מרימינוב, שבילדותו היה שוליה של סנדלר, שצריך לשמור על החדש, ואת הישן צריך לתקן,