התובעים הם שני אחים, אשר אביהם נפטר בהיותם בני 12 ו 13. לטענתם, לאביהם המנוח היתה פוליסת ביטוח חיים, אשר הם היו המוטבים היחידים על פיה, ובצוואתו, מינה האב את אחותו למבצעת הצוואה וכאפוטרופסית לכספי ילדיו. לאחר פטירתו, קיבלה הדודה מחב' הביטוח שני שיקים בסך כולל של 332,860, אך כעבור פחות משנתיים, הועברו כל הכספים לסניף אחר של הבנק, וכשהגיעו התובעים לגיל 21 וביקשו לקבל את כספם, הודיעה להם הדודה כי הכספים אינם בידיה וכי אינה יודעת היכן הם.
בתביעה שהגישו לבימ"ש השלום כנגד הדודה, בתה ובנק הפועלים בו הופקדו הכספים דרשו האחים את השבת הכספים.
הדודה טענה כי כספי הביטוח יועדו לה כמתנה מאחיה, וכי לא הייתה כל כוונה למנות אותה להיות אפוטרופסית של התובעים, ואילו בתה טענה, כי לא הייתה מעורבת כלל בניהול החשבון.
הבנק טען, כי הדודה לא מונתה כאפוטרופוסית לרכוש ועל כן לא הייתה אפוטרופוס לרכוש כדין על כספי התגמולים, וכי החשבונות נשואי התביעה אינם חשבונות נאמנות אלא חשבונות עו"ש פרטיים, ולכן היה מנוע מלסרב לבקשותיה להעברת הכספים.
כבוד השופט רחמים כהן קיבל את התביעה נגד הדודה ונגד הבנק, וקיבל חלקית את התביעה נגד הבת.
ביחס לדודה נקבע, כי מהראיות שהוגשו עולה כי התובעים הם המוטבים על פי פוליסת הביטוח וכי הדודה קיבלה את הכספים לאחר שהתבקשה על ידי המנוח להעבירם לידי התובעים בגיל 21, אך למרות זאת, היא בחרה לעשות בכספים כרצונה, ולכן עליה להשיבם לידי התובעים. ביחס לביתה נקבע, כי זו היתה שותפה להוצאתם של 35,000 שקלים בלבד, ולכן אחראית להיעלמותו של סכום זה.
ביחס לבנק נקבע, כי אמנם לא קיבל לידיו העתק מצוואת המנוח או כל מסמך אחר מחברת הביטוח, אך 'חטא' בכך שהסכים להפקדת הכספים בחשבונות על שם הדודה כאפורטרופסית של כל אחד מהתובעים, למרות שבפועל לא היתה קיימת כלל יישות מסוג זה, ובכך למעשה יצר מצב בו ניתן "לעקוף" את ההגנה אותה יצרו המנוח וחב' הביטוח לכספי התובעים.
בנק הפועלים, כך נפסק, הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בכך שנמנע מביצוע בדיקה באשר למי שייכים הכספים בטרם הפקידם בחשבונה של הדודה ללא כל הגבלה, והתנהלותו היא שאפשרה למעשה את העברת הכספים לסניף אחר. בנוסף נקבע, כי הבנק התרשל בטיפול בהעברת הכספים.
"המקרה הנדון הוא אחד מאותם המקרים בהם צריכה הייתה להדלק 'נורה אדומה' לעובדי הבנק. מדובר בכספים בהם מחזיקה, על פי השם בחשבון אפוטרופסית, כאשר תכנית החסכון נשברה לפני המועד, והכספים הועברו לחשבון שבמועד ההעברה, לא היה שייך ל"אפוטרופסית" ולא למי מהקטינים" כתב השופט וקבע כי במעשיו ובמחדליו, איפשר הבנק את נישולם של התובעים מכספם, ולכן עליו לפצותם.
לפיכך נקבע, כי הדודה והבנק ישלמו לתובעים 371,000 ש"ח, וכי הדודה תשלם לבנק כל סכום אשר ישולם על ידו, וזאת עקב קבלת הודעת צד ג' שהגיש הבנק כנגדה. עוד נקבע, כי מתוך סכום זה תשלם בת הדודה 35,000 ש"ח. הבנק והדודה חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט של 40,000 ש"ח.
בפסק דין תמצאו אינדקס מקצועות כולל שמאי, עורך דין, גרפולוג, חוקר פרטי, נוטריון, תמלול, פוליגרף ועוד.