הסודות מאחורי המדפים – מחבתות קראמיות, האם גם אתם מבולבלים ?
יובל לובנשטיין
הן נמצאות בכל פינה, בכל חנות ובכל תשדיר פרסום.
מה זה המוצר הזה ? איך הוא פרץ לחיינו בסערה "צבעונית שכזו" ?
האם הוא אכן בריא ? ואיך יודעים שאכן הוא טוב ?
המחבת הוא כלי מאד שימושי במטבח ואנו מרבים להשתמש בו, בעיקר להכנה לטיגון של ביצים, מלווח, הכנת שקשוקות ושניצלים.
לאחרונה חדרו לחיינו הקמעונאיים שלל מחבתות במגוון צבעים מרהיבים הנושאים את השם בריאות, ירוק, איכות ומה לא.
המחבתות הקראמיות נמכרות באריזות ירוקות, המעבירות לנו מסר אחר, נקי ובריא והן מוצעות בתחומי מחיר שונים החל מ29.99 ₪ ועד 299 ₪ ואולי אף למעלה מזה.
תחומי המחירים שלעצמם מעוררים שאלות ומכניסות גם ספק לא קטן, מאחר ואנו לא מבינים מדוע פערים כל כך גדולים קיימים.
האם כל הפער נועד לממן עלויות פרסום ורווח יבואני ? או שאכן ישנם הבדלים מהותיים ?
מה עדיף לקנות מוצר עם 2 שכבות ציפוי או 5?
האם מספר השכבות היא ערובה לאיכות ? אולי נהפוך הוא ?
מנגד מתחילים לשמוע תלונות על ציפוי הטפלון, אשר עד לכניסת החומר החדש היה האורים שלנו ?
מדוע כניסת חומר חדש, באה בדרך כלל עם פסילה של חומר ישן ?
האם לא יכולים להיות שני חומרים טובים, בו זמנית ?
הציפוי הקראמי מבוסס על שימוש בחומרים טבעיים כמו חול, סלעים גרוסים, וגרניט, אשר ביחד יוצרים תרכובת חזקה המכונה גם אוקולון, המבוססת על דו תחמוצת הצורן.
האוקולון מגלה עמידות רבה לחום ומתחיל להתפרק בחום גבוה מעל 450 מעלות צלזיוס, כאשר חומרים אחרים כמו טפלון מתפרקים החל מ 240 מעלות.
האם זה המדד היחיד המשקף ערובה לאיכות ?
האם יש קורלציה ברורה בין מספר השכבות למידת עמידות הציפוי ?
מה מסוכן יותר ציפוי טפלון או ציפוי קראמי ?
האם כל יבואן יכול לקרוא למחבת שלו מחבת קראמית ?
האם זה חוקי להשתמש במילה מחבת בריאות לקטגוריה שעדיין לא הוגדרה לה מערכת תקינה מסודרת וברורה ?
טבעי הדבר שכל יבואן, יהלל את תוצרתו ויראה פגמים בסחורת המתחרה, אולם אנו הצרכנים מחפשים גורם אחראי, הגון ומכוון, אשר ינחה אותנו בקנייה.
העדר תו תקן ישראלי מסודר ורשמי בתחום מקשה על הצרכנים לבחור את המוצר המתאים מחד גיסא ומאידך גיסא, מאפשר לכל יבואן להביא לארץ כל מחבת קראמי, "שזז במזרח" ללא הגבלה !
הצרכן בוחר כיום את המוצר לפי מראה עיניים, מגע יד ומחיר.
יש כאלה שמעדיפים את היקר, משום שחושבים שהוא אכן הטוב ביותר, האומנם ?
הידעתם ?
* יש הטוענים שהמחבתות הקראמיות אינן עמידות לאורך זמן, ובמהלך השימוש
בהן קיים, שחרור של רסיסי חומר הדומה לזכוכית.
* קיימות מחבתות טפלון אשר מכילות חומרים כמו PTFE , PFOA שהם ראשי
תיבות של חומרים אשר אינם בריאים לאדם.
* בשני סוגי המחבתות טפלון או קראמי, יש להימנע משריטות ומשימוש בכלי
מתכת במהלך העבודה, מוצע להיעזר בכף עץ.
אז מה עושים ?
אכן שאלת השאלות. ממש לא ברור מדוע מכון התקנים לא מאמץ תקן מסודר ומונע מהצרכנים ללכת לאיבוד מצד אחד ומצד שני מאפשר אולי גם למספר יבואנים, לעשות על גבינו קופה לא קטנה ?
במצב הקיים מה שנשאר לנו לעשות זה, או לסמוך על החושים שלנו או לקנות מוצרים, אשר יש להם תו תקן אירופאי בלבד, הידוע כמחמיר בתחומו.
תו תקינה זה ניתן לאחר בדיקות הנחשבות לקפדניות בתח