מאת – דר' ירון זיו
בעבר , לצורך יצירת סמכות הורית, הורה לא היה צריך להביא את האישיות שלו לתוך מערכת היחסים. בדורי, עצם קיומה של ההגדרה, הבהירה לי , יחד עם מבט אחד ממנו, שזה שהוא אבא שלי, זה מספיק.
סמכות הורית בעולם המודרני
היום, כל הורה לילד קטן יודע, שכבר מגיל צעיר, צריך להבנות מול הילדים, סמכות הורית. אותו ילד בן ארבע, אומר לאמא שלו היום, ללא בושה – "את לא קובעת עליי . . . את לא מחליטה על הגוף שלי . . . אני זה אני". ואת כאם ואתם כהורים, תופסים את הראש בין הידיים, מסתכלים על הילד הקטן והדעתן הזה, וחושבים – אם זה עכשיו, מה יהיה בגיל ההתבגרות?
באשר לגיל ההתבגרות – הוא מתחיל היום מגיל 8 בערך. והורה כמוני לילד בן 13 שאומר לו "טוב טוב אל תביא אותי, רק שלא יראו שאתה אבא שלי", מסתכל סביב ורואה דבר אחד בבהירות גמורה – העולם הזה, הקשר בין ההורים לילדים, הוא לא מה שהיה פעם. אז מה עושים?
על תנועה חיצונית, תנועה פנימית ומה שביניהן
בכל מערכת יחסים בה אדם לוקח חלק, קיימת התנועה החיצונית שלו והתנועה הפנימית.
התנועה החיצונית, היא זו הקשורה לתארים שלנו, התפקידים וההגדרות של הסמכות שלנו בקשר.
התנועה הפנימית, היא זו הקשורה למערכת האישיותית שלנו, לחיבור שלנו עם עצמנו, למרכז הפנימי שלנו ולקבלה העצמית שלנו.
חשוב לוודא כי התנועה החיצונית היא לא זו שמגדירה את התנועה הפנימית.
אני פוגש מנהלים רבים , ושואל אותם שאלה שעליה קשה להם לענות – אם אקח ממך את הדרגות, אשאיר אותך ללא התארים והגדרות התפקיד שקיבלת, מה יישאר שם?
אם לא נשאר כלום, ישנה בעיה.
כך גם לגבי הורות ומה שההורה מביא מעצמו למערכת יחסים זו. היום כהורה, אדם יכול להיות עם כל התארים והתפקידים החיצוניים שיגדירו אותו, אולם מבלי ליצור מפגש ישיר עם הילד, ממקום אותנטי ופנימי של בניית מערכת יחסים, הוא לא יצליח ליצור סמכות הורית אמיתית.
האתגר האמיתי , הוא לבנות את המהות הפנימית שלך וממקום זה יוגדר תפקידך במערכת היחסים ושלא יהיה ההיפך, והתנועה החיצונית היא זו שתגדיר את התנועה הפנימית.
דר' ירון זיו – מייסד ומנהל מקצועי מרכז "מעוף" להתפתחות אישית, מחבר הספר "מסע קבוצתי".
לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים מאת דר' ירון זיו