כשגבר עוזב את דירת המגורים המשותפת במהלך סכסוך בינו לביןאשתו, עליו לקחת בחשבון שעזיבתו עלולה למנוע ממנו לשוב כעבור זמן מה להתגורר בחזרה בביתו. הלכה חדשה אשר תופסת תאוצה באחרונה במס' פסיקות שלבימ"ש לענייני משפחה, מעלה בספק את זכותו של הבעל אשר עזב את דירת המגורים המשותפת לשוב להתגורר ולפקוד את בית המגורים לפי רצונו, וזאת למרות העובדה שמדובר ברכוש משותף לבני הזוג.
צו למניעת הטרדה מאיימת
בעניין שנדון לאחרונה בבית משפט למשפחה בירושלים בפני כבוד השופט מנחם הכהן,נדונה בקשה של האשה, למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה נגד בעלה באמצעות עו"ד אירית רייכמן . יחסיהם של בני הזוג לאחר 20 שנות נישואים עלו על שרטון. הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ולאחר מכן האישה הגישה תביעות לבימ"ש למשפחה באמצעות ב"כ עו"ד אירית רייכמן. לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים בבימ"ש עזב הבעל את דירת המגורים המשותפת של הצדדים.
כעבור חצי שנה שבה כף רגלו של הבעל לא דרכה בדירת המגורים, החליט הבעל כי ברצונו לשוב ולהתגורר חזרה בדירתם המשותפת. מהלך זה מצד הבעל לא נבע מרצון לנסותולשקם את יחסיו עם אשתו. חזרתו של הבעל הביתה נועדה להפר את שלוות חייהם של האישה והילדים, ולהפעיל על האישה מכבש לחצים, על מנת שתיעתר לדרישותיו הכספיות.
האישה הגישה בקשה לבימ"ש לענייני משפחה בירושלים, למתן צולמניעת הטרדה מאיימת באמצעות ב"כ עו"ד אירית רייכמן. האישה טענה כי הינה זכאית לפרטיות בביתה, אשר אמור להיות "מבצרה" וזאת על אף שמדובר ברכוש משותף של הצדדים. זאת ועוד, טענה האישה כי אין לאפשר לבעל להיכנס לבית המגורים כרצונו ולשבש את מהלך חייה וחיי ילדיה, לאחר חצי שנה. כבוד השופט מנחם הכהן נעתר לבקשתה של האישה, ואסר על הבעל להימצא או להתגורר בדירת הצדדים.
פסיקות תקדימיות בנושא
כך לדוגמאניתן לראות ביטוי למגמה זו גם בפסיקתו של בימ"ש לענייני משפחה בירושלים,כבוד השופט איתי כץ מיום 18.1.09 במסגרת תמ"ש 024522/08. במקרה הנדון ביתהדין הרבני הורה על פירוק שיתוף בדירתם המשותפת של הצדדים ועל כן חייב את הצדדים לפנות את הדירה תוך 30 יום. הבעל פינה את הדירה ושכר דירה אחרתלמגורים והאישה המשיכה לגור בדירת המגורים המשותפת.
האישה הגישה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת וזאת, לאחר שהבעל נכנס לדירתם המשותפת בשעת לילה מאוחרת ופתח את הדלת בפראות תוך שהוא מעיף ושובר עציץ ואקווריום, מוציא את המקרר מהמקום ושולף את חוט החשמל מהשקע בפראות.
כבוד השופט איתי כץ קיבל את בקשתה של האישה למתן צו מניעה למניעת הטרדה מאיימת,ופסק כי על אף שהבעל לא איים על האישה או פגע בה או גרם נזק לרכושה – האישה זכאית לפרטיות. בימ"ש הדגיש כי גם אישה נשואה זכאית לפרטיות, קל וחומר כאשר הצדדים נפרדו למעשה. עוד הוסיף בימ"ש, כי העובדה שהדירה רשומה על שםשני הצדדים אינה משנה לעניין זה.
במקרה אחר אשר בו פסק בימ"שלענייני משפחה, נקבע כי הבעל אינו רשאי לפקוד את בית המגורים (במסגרת תמ"ש42493/09) בפסיקתו של כבוד השופט פאול שטרק מיום 19.10.06. הבעל עזב אתהבית, אך ביצע מעשי בילוש והתחקות אחר האישה ובכך נפגעה פרטיותה, אשר עלתה בכדי מעשה הטרדה. הבעל טען כי הינו רשאי להאזין לשיחות בקן טלפון בבית וזאת כיוון שהדירה נמצאת בבעלותו.
בימ"ש קיבל את בקשתה של האישה ונימק את החלטתו כי כאשר מחליט אחד מבני הזוג שעדיף לקיים משק בית נפרד, אזי חל שינוי מהותי במערכת היחסים הפנימיים והחיצוניים של בני הזוג ונוצרת הפרדה של ממש, הממחישה את העובדה כי לבני זוג זכות לפרטיות. בימ"ש הוסיף וצייןבעניין הבעלות המשותפת בדירה, כי כאשר בני הזוג מחליטים להיפרד, קמה לאישה"חומת מגן" ודירת המגורים המשותפת הופכת להיות בפועל דירה של האישה, אשראינה דירתו של הבעל.
לסיכום
בעל אשר עזב את דירת המגורים המשותפת, עלול להסתכן בשלילת זכותו לשוב ולפקוד את דירת המגורים לפי רצונו ולעשות בה כראות עיניו.
עו"ד אירית רייכמן – משרד עורכי דין, מגשרת ונוטריון. מומחית לדיני משפחה, ירושה וגישור.
האמור בכתבה זו אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד אירית רייכמן.