לכאורה, זוגיות, קריירה, ניהול או ביטחון עצמי הם תחומים שונים. בפועל, רב הדמיון על השונה. במאמר זה אתייחס למלכודת שמפילה אנשים בדרכם למצוא זוגיות, מנהלים שמראיינים מועמדים או מקיימים פגישות עסקיות עם לקוחות וספקים, אנשים שבמסגרת מאמציהם לקדם קריירה ולמצוא עבודה מתראיינים ומציגים את עצמם ובכלל- אנשים שמזדרזים מדי לגבש דעה שמפגשים עם אנשים אחרים ומייחסים חשיבות יתר לנושא של רושם ראשוני.
מחנכים אותנו להאמין שבמפגשים חשובים, רושם ראשוני שאנו יוצרים בתחילת המפגש, יש שמדברים על עשרות שניות ואפילו שניות בודדות, נשאר לאורך כל הדרך. פספסנו - הפסדנו. מלחיץ!
יש שמרחיקים לכת עוד וטוענים שתוכן הדברים כמעט ולא משפיע ושכמעט כל הרושם שאנו יוצרים נוצר משפת הגוף, טון הדיבור ועוד סממנים חיצוניים (לבוש, מראה וכדומה).
האומנם כך?
למה מייחסים חשיבות רבה כל כך להשפעה של רושם ראשוני? הבסיס לטענה היא תופעה שנקראת "אפקט הראשוניות". המחקרים המפורסמים ביותר לגביה מראים שכשמתארים אדם מסוים באמצעות רצף של מילים מאפיינות (תכונות), המילים הראשונות ברצף ישפיעו יותר מהאחרות על חוות הדעת שהמאזינים יגבשו לגבי אותו אדם. ההסבר הנפוץ ביותר לתופעה הוא שאנשים שקיבלו מידע מסוים, מתחילים לעבד אותו (ולאבד כתוצאה את מה שבא אחריו) ומקשיבים פחות למידע שבא אחריו. במידה רבה, מדובר בנוחות ואפילו עצלות מחשבתית, ואכן - מסתבר שככל שאנשים עייפים יותר (גופנית ו/או מנטאלית) הם מושפעים יותר מאפקט הראשוניות. אנשים רעננים ובעלי מוטיבציה או כאלה שעוררו בהם עניין לגבי ההמשך אינם מושפעים מהאפקט. אנשים שהכינו אותם לכך שבמהלך ההצגה יש "הפתעות", קלטו את כל המסרים שבהצגה במידה שווה מאחר ובעקבות ההתראה הם שמרו על ערנות גם לאחר הפתיחה.
בואו נציץ למה שקורה בדייט ראשון בינו לבינה. היא והוא מאמינים שאין הזדמנות שנייה ליצירת רושם ראשוני טוב, היא והוא מאמינים ששפת גוף חשובה בהרבה מתכנים. הם מתמקדים בלעשות רושם ראשוני טוב, בלשחק שפת גוף לא טבעית, בלנסות לקרוא את האחר/ת מהר ולפתח על סמך רושם ראשוני דעה נחרצת לגבי בן/בת הזוג. סיכוי טוב ששני בני הזוג מפספסים בגדול!
אנשים שמתמקדים בלעשות רושם ראשוני מהיר ומלאכותי נראים מכאניים, לא טבעיים ואפילו מגוחכים - הם מדיגים את ההיפך ומייצרים אצל האחרים רושם ראשוני שמפחית מערכם. יתרה מזאת, האחרים מאמינים שאותו רושם ראשוני שהם קיבלו הוא האמת הצרופה.
עצוב! הרבה זוגות שיכלו להתאים זה לזו לא מנסים בכלל להתחבר בגלל רושם ראשוני מוטעה. הרבה מועמדים מתאימים נופלים בגלל תחושת המרואיינים שהם נכשלו בעשיית רושם ראשוני טוב וכי אין טעם להתאמץ ולשפר. אז...שחררו, במקום להיות מכאניים ומלאכותיים בהתחלה ואז להרגיש שזה לא עבד, (כי זה לא יכול לעבוד!), במקום לתפקד מתוך ייאוש לאורך כל הפגישה לאחר פתיחה מכאנית גרועה, היו עצמיכם מהתחלה ועד הסוף. אל תנסו לפתוח בבליץ ואל תשפטו את האחרים על סמך ההתחלה בלבד.
לסיכום, אין להפריז בחשיבותו של רושם ראשוני טוב או רע ואין לבטל את חשיבות יצירת רושם מצטבר. רושם ראשוני נוצר כאשר שני הצדדים לחוצים (זכרו - כל ההתחלות קשות) ואינם במיטבם. ניסיונות להשיג רושם ראשוני חיובי באמצעות משחק מכני ו/או לגבש דעה על סמך רושם ראשוני לגבי אחרים עלולים לפגוע יותר מאשר לעזור. גם אם ההתחלה לא זרמה כפי שרצינו עדיין הפגישה לא אבודה. אם לא נילחץ עקב ה"כישלון" הראשוני יש לנו פגישה שלמה לבנות רושם ראשוני (כן, זה עדיין מחשב רושם ראשוני) טוב ע"י שנביא את עצמינו ואת מה שזורם לנו טבעי.
ואיך אימון אישי מתקשר לכל זה? כאמור, אם נהיה עצמינו ו"נשחק את עצמינו ", נציג דמות חיובית בהרבה מדמות מכאנית שאינה אנחנו. נשמע קל אבל אנשים רבים מתקשים להציג את עצמם. אימון אישי הוא מסגרת בה אנשים מכירים את עצמם טוב יותר ("נעים להכיר - זה אני") ולומדים להציג את עצמם.