בקשת רשות להתגונן מפני בנק או נושה ואימות חוב הוצאה לפועל

בנקים, סטטיסטית, מגישים מדי חודש מעל 500 בקשות לתביעה בסדר דין מקוצר נגד חייבים.
סטטיסטית, רק כאחוז  אחד או שניים של הנתבעים משיבים מלחמה.
 כל היתר אינם מודעים לכך שיש להם אפשרות לבדוק את גובה החוב הנטען ע"י הבנק, ואינם מודעים כלל וכלל לעובדה, כי הסכומים הנטענים ע"י הבנק הנם בדרך כלל שגויים/ לא מחושבים על פי החקיקה, הפסיקה והנחיות הפיקוח על הבנקים, וכי בדיקה של החוב מקטינה ברוב המקרים את החיוב הסופי של החייב.
 בחלק מן המקרים, החוב קטן באופן דרמטי, ובמיעוט המקרים החוב נמחק כליל או נשארת יתרת זכות לטובת הלווה או לטובת הערב שנכנס בנעלי הלווה לאחר שנתבע בעצמו ובדק את החוב אצל מומחה.
למרבה הצער, הבנק נתפס כאמין ע"י הציבור, באשר לנכונות יתרות חוב גם כשהן גבוהות מאוד.
 החישובים דורשים מומחיות ספציפית חישובית וגם ידע נרחב בנושא, הן תיאורטית והן פרקטית, כמו גם התבססות על הוראות החקיקה, הפסיקה, הוראות החשב הכללי והפיקוח על הבנקים ועוד.
 לפיכך, לאדם הממוצע, גם אם הוא במקצועו איש כספים, קשה לאמת את אופן התנהלות הבנק מולו או מול החברה שבבעלותו.
 בנקים מגישים את רוב תביעותיהם נגד חייבים בהליך תביעה בסדר דין מקוצר, ששולל מן הנתבע שאינו מודע לזכותו לבדוק את החוב, את האפשרות להתגונן כיאות מפני התביעה.
מעטים מגישים בקשת רשות להתגונן לבית המשפט, זאת בדרך כלל, לאחר שקיבלו יעוץ משפטי.
מעטים עוד יותר, מצרפים לבקשת הרשות להתגונן חוות דעת מומחה, המתעמתת עם האומדן לפיו אמד הבנק את החוב.
 מלווים חוץ בנקאיים (שאינם בנקים)  וגם בנקים, משתמשים במוסד ההוצאה לפועל בכדי לבקש מימוש נכסים ששימשו ביטחון (כמו דירה שמושכנה לטובת הלוואה).
 גם במקרה זה לא מודעים רוב החייבים לכך שניתן ואף רצוי מאוד לבדוק את החוב הראשוני בגינו נפתח נגדם תיק ההוצאה לפועל' שכן חובם עשוי אף להימחק כליל.
 כמו במקרה הקודם, יתרות החוב הנטענות ע"י מבקשי מימוש שטר המשכנתא, הנן בד"כ מנופחות וכוללות סכומים שלא אמורים להוות חלק מן החוב.
 במקרה של הלוואות חוץ בנקאיות, הבסיס לחישובים שונה מאשר בהלוואות בנקאיות, אך גם שם בדיקת החוב ע"י מומחה מניבה הקטנה משמעותית של החוב.
בחלק מן המקרים, הבדיקה מראה כי למועד פתיחת תיק ההוצל"פ, לא היה שום חוב כלל וכלל.
 במידה ויש למומחה ספק בדבר הכדאיות של הבדיקה, יש לערוך בדיקה מדגמית של החוב, שעלותה סמלית, ולקבל מושג האם כדאי לשאת בעלות בדיקה מלאה. במידה וכדאי, הלקוח לא הוציא את כספו לחינם, ועלות הבדיקה המלאה מהווה אחוזים בודדים מן הסכום שנחסך לחייב.
 לפיכך, בכל מקרה בו יש ספק, כדאי להראות למומחה את המסמכים הרלבנטיים ולקבל אומדן של הסיכוי להקטנה של החוב.
חייבים שטומנים את ראשם בחול ומתעלמים מן ההתראות במקרה של משכנתא על דירת מגורים, סופם שהם מפונים מביתם בתוך זמן קצר. למרבה הצער, רבים מהם מגיעים לייעוץ רק לאחר קבלת צו הפינוי, אך גם במקרים האלו יש באפשרות המומחה לסייע.
חייבים שחובם עיסקי, מאבדים פעמים רבות את העסק כתוצאה מהגבלת חשבון החברה, ואז עליהם לתבוע את הבנק בגין הנזקים שנגרמו להם, בהתבסס על חוות דעת מפורטת. ככל שהיקף החסקים גבוה, כך גדל הנזק שנגרם לחייבים.
לכן, בד בבד עם הפניה לקבלת יעוץ משפטי, כדאי לפנות ליעוץ כלכלי כדי לבסס כיאות את הטיעונים המשפטיים, שכן בתביעות ממינים אלו, חוות הדעת מהווה את לב ליבו של כתב הטענות של החייב, ובלעדיה בית המשפט אינו מייחס משקל רב לטענות החייב, באשר הן אינן נשענות על בסיס מוצק מבחינת בית המשפט.