ביום 17.4.08 נדחתה תביעת בנק נגד לקוחו עקב תום תקופת התיישנות ע"י בימ"ש שלום ב- תא (חי') 13485/03 בנק מסד בע'מ סניף חיפה נ' ס.א.ס.סי אייר סרביסס בע'מ .
בית המשפט קבע, כי התישנותו של חוב שפירעונו עם דרישה הנה 7 שנים ממועד דרישת החוב הראשונה ע"י הנושה.
במקרה דנן, החברה הנתבעת פתחה חשבון בנק. עם פתיחת החשבון ניתנה לחברה מסגרת אשראי, והערבים לחובות החברה שנתבעו יחד עמה ע"י הבנק חתמו כתב ערבות לפירעון חובותיה של החברה. השאלה שנדונה היתה מהו המועד שבו מתחילה לרוץ תקופת התיישנות החוב שנותר בחשבון עובר ושב של החברה בבנק.
בימ'ש השלום דחה תביעת הבנק כנגד החברה בקובעו: סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע את המרוץ לתחילת מנין תקופת ההתיישנות 'ביום שבו נולדה עילת התביעה', דהיינו, היום שבו התגבשו העובדות המהותיות, המזכות את התובע (הנושה) בקיום החייב כלפיה ע'י הנתבעים (החייבים).
הקושי במקרה של חוב לבנק הנובע מקיום יתרת חובה בחשבון עו"ש, הנו שהמדובר בחיוב שלגביו הצדדים לא קבעו מועד לקיומו (כי כאשר מדובר בחיוב, מועד לקיומו, תתגבש העילה ביום שנקבע לקיומו ואין בעיה לבדוק את מועד קיום החיוב כי הוא הוגדר באופן ברור ע"י הצדדים).
במקרה זה, יש לברר מתי יתחיל מרוץ תקופת ההתיישנות.
בית המשפט פסק, כי במצב בו הוסכם על מועד פירעון עתידי או כאשר הוסכם כי החיוב יקוים לאחר דרישה, אזי, החיוב מתגבש עם הדרישה.
במקרה דנן, הצדדים קבעו כי מועד קיום החיוב יהיה 'עם דרישה'.
כפי שנפסק באשר לחיוב קולטראלי (כגון ערבות או בטוחה לחוב), ניתן לעיתים להסיק מתוך הנסיבות כי כוונת הצדדים היתה ליתן משמעות לדיבור 'עם דרישה', באופן שההתיישנות תחל לרוץ מיום הדרישה. במצב דברים זה, אין לממש את החיוב הקולטראלי בלא דרישה, וההתיישנות תחל ממועד הדרישה.
בית המשפט קבע, כי התנהגות הבנק מלמדת בבירור כי הבנק בחר להעמיד את מלוא 'ההלוואה' (האשראי שנתן, ושבגינו נמצא החשבון ביתרת חובה) לפירעון מידי, וחוב הנתבעים לבנק התגבש כבר במועד הוצאת מכתב הדרישה הראשון.
מאחר ועברו מעל 7 שנים ממועד הוצאת מכתב הדרישה הראשון ועד למועד הגשת התביעה, קבע בית המשפט כי התביעה התיישנה, ודינה להדחות.
באשר לטענת הבנק לפיה יש למנות את התקופה מהמועד שנקבע בין הצדדים לתום תקופת האשראי, אמר בית המשפט,כי משבוטל האשראי ע'י הבנק, בטרם הסתיימה התקופה המקורית, אזי אין כבר כל משמעות למועד הראשוני שנקבע בין הצדדים לתום תקופת האשראי.
יצויין, כי בית המשפט לא קיבל את טענת הבנק לפיה המכתב לא התקבל ע'י הנתבעים, ומכאן שלא 'נקלטה הודעת הביטול', וזאת נוכח האמור בבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כללים לניהול חשבון, ובכתב ההתחייבות והערבות.
כמו כן, במכתב ששלח הבנק לא נאמר כי המועד לתשלום יחול מקבלת המכתב, ובמקרה דומה נפסק, כי הבנק שלל מעצמו במכתב הדרישה את האפשרות שניתן לראות במועד קבלת המכתב את המועד הקובע ולכן אין כל נפקות למועד קבלת המכתב ע'י הנמען.
המקור למאמר זה הנו אתר נבו: www.nevo.co.il