ילד קטן בכיסא גלגלים, ילדה מלוכסנת עיניים בעלת פנים עגולות, ילד עם מכשיר שמיעה באוזנו ועוד ילד שנראה לגמרי רגיל אבל הוא כבר בן שבע ועוד לא מדבר. כל אלו הם ילדים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים במסגרות חינוך מיוחד. חלק מהילדים הללו משתלבים בכיתות קטנות בבית ספר רגיל אך עדיין שייכים לתחום של חינוך מיוחד. בכל המקומות הללו ישנם מלאכים ומלאכיות: בני ובנות שירות לאומי אשר עושים שירות לאומי במסגרות חינוך מיוחד.
חוק חינוך מיוחד התשמ"ח – 1988 חוקק במטרה לקדם את ולפתח את כישוריו של הילד על מנת שיוכל להשתלב בחברה ובמעגל העבודה. כל ילד עם מגבלה שכלית, נפשית, גופנית, מנטלית או התנהגותית, זכאי לחינוך מיוחד חינם עד גיל 21.
מסגרות החינוך המיוחד מטפלות בילדים בכיתות קטנות תוך תשומת לב מירבית לכל תלמיד ותלמיד. בתוך מסגרת חינך מיוחד קיימים מורה או גננת לחינוך מיוחד, סייעות, מטפלים שונים (ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפולים רגשיים ועוד), עובד סוציאלי או פסיכולוג התפתחותי ואנשי צוות נוספים בהתאם לצורך. כמו כן, כמעט בכל מסגרת של חינוך מיוחד בארץ, נמצאים לפחות בת שירות או בן שירות אחד.
בני השירות המשרתים במסגרות חינוך מיוחד, מסייעים בקידום הילדים לקראת שילובם בחברה הנורמטיבית. הם מסייעים בצרכים הפיזיים של הילדים לצד עשייה חברתית בתוך המסגרת עצמה, סיוע לימודי והשתתפות בתוך הטיפולים המקצועיים.
מתנדבי השירות הלאומי תורמים רבות לילדים ומקדמים אותם, אבל מעבר לכך, הם יוצרים קשר עמוק וחם עם הילדים, מעשירים את זמנם וגורמים להם לחיוכי שמחה ואושר.
גם בני ובנות השירות עצמם נתרמים במקום בו הם משרתים. הם זוכים ללמוד שיטות טיפוליות ולהשתמש בהן, להתמקצע בתחום החינוכי, חברתי ולקבל המון אהבה והערכה – מצוות המקום, מהורי הילדים והכי חשוב – מהילדים עצמם!
שירות לאומי במסגרות חינוך מיוחד הוא שירות משמעותי, ערכי וחשוב. לעיתים התקדמותו של ילד מצליחה לפרוץ קדימה בזכות אותה בת שירות שישבה איתו יום יום על מנת שיצליח להשחיל חרוז לשרשרת. לעיתים השמחה של ילד היא כל כולה בזכות אותו מתנדב שהעניק לו חיבוק חם ואוהב בתחילת היום. לעיתים המתנדבים עצמם שבים הביתה בסוף השבוע ורק מחכים לפגוש שוב את הילדים שלהם ביום ראשון.