סרטי תדמית נועדו לשכנע, אולם לפני שנכנסים לפרטי השכנוע באמצעות המצלמה והעריכה אנו נדרשים לשאלה את מי בדיוק משכנעים.
הטענה שמטעה רבים היא שהם כמזמיני סרט תדמית על העסק שלהם רוצים שכמה שיותר אנשים שיחשפו לאותו סרט תדמית וכמה שיותר שישתכנעו ממנו. על פי טענה זו אין צורך בוער להגדיר קהל יעד, כי הגדרה משמעותה פסילה של חלק מקהל היעד לטובת מיקוד באחרים, ולדידם שכולם יצפו וגמרנו.
זוהי טעות בסיסית ובעלת השלכות משמעותיות על האפקטיביות של סרט התדמית.
מיקוד משמעותו שקהל היעד שהוגדר כחשוב יותר יקבל סרט תדמית שיהיה עבורו יותר מעניין, יותר ברור ויותר משכנע כאשר הוא נבנה, מופק מבוים ונתפר במיוחד למידותיו.
אם סרט תדמית מיועד ל'כולם' הוא בעל איכות שכנוע ועניין אחרים מאשר אם הוא מיועד לגיל מסוים, מין מסוים, מצב צפיה מסוים, מצב סוציו אקונומי מסוים, מטרה מסוימת, שלב מסוים בחיים וכדומה.
סרטי תדמית צריכים להיות מאופינים בקהל היעד שלהם אפילו עד כדי שהמיועדים לכך ירגישו שסרט התדמית מיועד לאוזניהם ולעיניהם בלבד. יש בהרגשה זו משהו אינטימי ומחמיא שמוסיף עניין לצפיה בסרטי תדמית שמופקים ונבנים באופן זה.
כאשר נעשה איפיון קהל יעד באופן מדויק סרטי תדמית המופקים על בסיס איפיון שכזה יכולים לתת תמונה שיווקית ברורה. סרט ללא איפיון, למשל, יראה צפיות רבות באינטרנט יראה תנועה רבה, אולם לא יביא תוצאות ולגורם שהזמין את אותו סרט תדמית ל איהיו הכלים להבין את פשר הפער בין כמות הצפיות למיעוט הפניות לעסק שלו.
מאמר נוסף ברשת : מאמר בנושא שולחן סנוקר.