מהי בעצם מצבה?

להכיר בחיוניותה של מצבה
כאשר אדם עוזב את העולם הזה, מכל סיבה שהיא, הוא נקבר. במרבית התרבויות בהחלט נהוג לקבור אנשים לאחר מותם, למרות שבחלק מן התרבויות נהוג יותר לשרוף את המתים, לזרוק אותם אל הים וכיוצא בזה. מצבה היא מונח שמאפיין תרבויות רבות והמנהג להניח מצבה על קבר טרי קיימת כבר מספר מאות של שנים, אך לא כולם יודעים איך הכל התחיל. אמנם היום להניח מצבה על קבר זה חלק מן התרבות והמסורת, אך בימים עברו, כאשר לא היו מצבות, אנשים היו נקברים, מכוסים באדמה ומופקרים לחסדי הטבע. חיות טורפות ואכלי נבלות היו מגיעים אל הקברים ופועלים שם, וכדי שהמעשים הללו לא ימשיכו לחלל את כבוד המתים, החלו להניח גלי אבנים על הקברים הטריים, וכך אוכלי הנבלות לא יכלו לגעת ביקירים.

מסורת שהתפתחה עד לכדי יצירת מצבה
לאורך השנים התפתחו והשתכללו המשמעויות שניתנו למהלך הזה, וכמובן שבני האדם תמיד חיפשו את המשמעות במעשים שלהם, והדבר התגלגל, בנוסף לסיבות נוספות, עד לכדי בתי קברות מלאים במצבות, בין אם אלו בתי קברות יהודיים או נוצריים, כאשר מדובר גם בסימון הקברים, על מנת שנדע תמיד לאן להגיע והיכן לברך את זכר המת, וגם מכיוון שעל כל מצבה אנו יכולים לראות כי כתובות מילים ומשורטטות פנים, בשביל לזכור את מי שהיה פעם בחיים וכיום נמצא מתחת לאותה מצבה. הבחירה שלנו במצבה כזו או אחרת היא בחירה שלא תמיד נתונה לבחירתו של הנפטר, אלא הדבר נשאר בתחום האחריות המשפחתית, וכאחריות מן הסוג הזה, השיקולים ה תמיד רציניים, כיאה למנהגי אבלות.

המנהג התרבותי והאבל האישי
לכל תרבות יש את הפרשנות שלה לגבי ייצור מצבות והנחתן על הקבר. טקס גילוי מצבה על פי היהדות אמור להיות לאחר חודש ימים, אך גם בתוך היהדות אנו יכולים לראות כי יש עדות שחושפות את המצבה לאחר שבוע ויש עדות שחושפות לאחר 12 חודשים. הקו שמנחה את כל העדות הוא שלכל מצבה יש את משמעות הזיכרון והאבלות.