תחום הקניין הרוחני הינו תחום מרתק המשלב בין יצירתיות ואמנות, דמיון מפותח ואינטיליגנציה רגשית גבוהה, הגנת הפרטיות ומערכות יחסים אנושיות, ידע והמצאה, פרטי וציבורי ובעיקר משלב בין האדם כאינדיבידואל יוצר אל מול הקולקטיב השותף ליצירותיו.
באם פלוני-אלמוני הוא הבעלים של ארמון, כל אדם מן השורה יכול לדעת שהארמון הוא של פלוני-אלמוני ובאם - על אף הידיעה כי מדובר על ארמון הנמצא בבעלותו של פלוני-אלמוני - אדם כלשהוא יטען שמדובר על ארמונו שלו, מסמך המעיד על הארמון - על הקניין הפיזי - יסגור את הדיון.
באם מדובר על יצירה מוסיקלית, סיפור או המצאה, זכויות יוצרים ונושא הבעלות הוא נושא מורכב הדורש בהחלט מודעות לנושא ועירובם של עורכי דין המתמחים בתחום.
קניין רוחני הוא משאב שאינו מוחשי. הבעיה העיקרית עם משאבים שאינם מוחשיים, היא חוסר מימושם הפיזי, והיותם – ברוב המקריים - אמורפיים וערטילאיים. באם שורה על דני המוזה והוא נכנס לאחד הפורומים ובין מלל רב אותו כתב, הוא כתב גם שלוש שורות מדהימות ביופיין על אהבה ומערכות יחסים, שורה זו – אין לה קיום של ממש, לא באופן פיזי ולא באופן משפטי, היא עוד שורה בין מיליוני השורות בעולם הוירטואלי הבלתי-נגמר הזה ששמו אינטרנט. הבעיה מתחילה כאשר בקצה המדינה או העולם, גבר או אישה בעלי רגישות אנושית, הבנת טעמו של ההמון ואוזניים הכרויות לכל "פוטנציאל", יכולים להשתמש בשלושת השורות שכתב דני, וכך, בקלות יכול להיות מצב בו תוך מספר חודשים, אותו דני ידליק את גלגל"צ וימצא את מילותייו שלו מושרות על ידי הכוכב הים תיכוני התורן.
דני יכול לאכול את עצמו עד מחר ולפכור כפיים בעצבנות ועדיין מול בית המשפט ידו, לאו דווקא, תהיה על העליונה.
לכן, חשוב להיות במודעות תמידית לעובדה שספרת האינטרנט היא ספרה בה, בכל רגע נתון, מיליונים של משתמשים יכולים להגיע לכל הגיג, בדיחה, חידה, שאלה או אמירה של הפרט. חשוב לתת על כך את הדעת ולדאוג מבעוד מועד להגנת הקניין הרוחני. שהרי, הנזק העלול להגרם מחטיפת "יצירתך" האישית
הוא בעל רבדים רבים, כאשר הכואב ביותר שבינהם הוא הנזק שבלב.