נדב אבקסיס, סטנדאפיסט, יליד חצור הגלילית, חי בת"א ומופיע בכל רחבי הארץ במופע יחיד.
פיוס זה טוב ליצירה?
לדעתי אמן חייב שתהיה לו אמירה. ולא תמיד היא מפוייסת. אני טיפוס מאד מיליטנטי. אני נלחם במופע שלי בטייקונים, בעשירים, בחברי כנסת ולאחרונה אחרי שנים שאני מסנגר על החרדים, נשברתי. הסיפור של ביה"ס בעמנואל הגדיש את הסאה מבחינתי. כשקרתה תאונת הרכבת המחרידה בה נספתה משפחה שלמה של חרדים, עם כל הצער, נזכרתי איך דיבר הרב פרץ בזמנו על תאונת הרכבת בצומת הבונים בה נהרגו ילדים חילוניים והוא אמר שזה עונש משמיים. זו צביעות גדולה שאני לא יכול לקבל ולא מתבייש להגיד.
ומה עם לרצות את הקהל?
במופע שלי אני מעביר ביקורת דרך ההומור. אני מדבר הרבה על המסורת המרוקאית, על אמא שלי שמתכוננת לשבת כבר מיום שני, מעמידה סירים, סלטים, תוספות, בשר, ואז כולם יושבים לשולחן ואבא שלי אומר לה: נו, מה עם מנה שנייה? והיא מסתובבת להגיש, אבל בסוף נותנים לה את הכבוד, אומרים "מי שהכינה את האוכל – היא תעשה כלים". החברה הדתית היא גם שוביניסטית בבסיס, אני מסתלבט על זה בהופעה. אצלי מי שחוזר הביתה אחרי הופעה , יכול לשמוע מאשתו: "אתה רואה? אתה בדיוק כמו שנדב אבקסיס אמר".
עם מי אתה מעוניין להתפייס?
יש לי צו פיוס עם החילוניים והדתיים לאומיים, גם עם הערבים. יש לי קטע בהופעה שאני שואל מי היה בטבריה, ואם מישהו עונה שהוא היה שם, אני שואל אם הוא ערבי, כי רק ערבים מבלים בעיר. אני גם מדבר על היהודי שיוצא לטייל עם חברה שלו ורואה שלושה ערבים עושים על האש ומיד אומר לה: "טוב, היום זה החג שלהם". גם עם הרוסים החברה הישראלית צריכה להתפייס. אני מברר אם יש רוסי בקהל, ואני שואל מתי הוא עלה ארצה. הוא עונה: בגיל 5. ואני שואל: היית רופא ברוסיה?".
אני עושה לאנשים שיקוף של הסטיגמות והבורות שלהם, ואם הם אומרים "וואלה", אז הם כבר בדרך למקום יותר טוב, מכירים את עצמם קצת יותר.
איזו משמעות יש לחודש אלול בשבילך?
לצערי אין לו משמעות. התרחקתי מדי. אני מקווה שאלוהים ירצה להתפייס איתי..