כנגד ארבעת הבנים הישראלים דיברה תורה
חכם, מה הוא אומר - "מה העדות החוקים והמשפטים, אשר ציווה אלוקינו אתכם":הוא המתחזק צמא הידע. הוא חוקר ודורש לדעת כל תג יהודי. הוא לא מבקר בלי הרף על "תורה ועבודה", תוך הבאת ציטטות בלתי נגמרות.. הוא די חכם להשכיל ולהבין, שענקי דעת תורנית, אינם ברי-התמקחות תורנית עם עוד זאטוט-דעת באגודה רפורמית וכי הם ודאי אינם צריכים את ה"דיפלומה" שלהם לגדלותם האדירה בתורה. הוא שואל, מתחנן נפשו לדעת. מנסה לבחון בעדינות מתבקשת על מה ולמה אורחות דתנו שונות. הוא לא קובע וחותך תזות ומניפולציות כשוטה ואוויל - כי יודע וברי לו שהוא איננו יודע. לאיש הזה, נאה ויאה להסביר בנועם על היום הגדול שמהווה הבסיס לאמונה.
רשע, מה הוא אומר - "מה העבודה הזאת לכם": רשע, זה הצעקן הסידרתי: "מה העבודה הזאת לכם", יקטר בגרון ניחר. הוא יצעק לך: "חרדון, לך לעבוד כבר!". מה העבודה הזאת של התורה והמצוות העתיקות לכם שממירה את ה"עבודה" שלי? אל תנסה להסביר לו יותר מדאי. הוא שונא אותך ומקנא בך יוקדות ושום דבר לא ישנה את התמונה הזו. תסיר אותו מעליך ותאמר לו באגרסיביות נטולת-פשרות: סור מאהלי. לא רוצה להידבר איתך, דאגן מעושה יקר! ושלא תעז לשכוח להראות לו את הציטטה הבאה:
"יבוא יום והיסטוריונים יחקרו תופעה מרתקת: איך במדינת ישראל, זו שנקבצו בה אודים מוצלים מרדיפות אנטישמיות ומטבח עם, איך במדינת ישראל, הנתפסת בידי רוב גורף של אזרחיה היהודים כ"מדינת היהודים", איך דווקא במקום המפלט הזה צמחה לה באין מפריע אנטישמיות חדשה. קורבנותיה של האנטישמיות הזאת הם יהודים חרדים. מחולליה: יהודים חילונים".
"... ארסנל הביטויים כלפיהם (החרדים. א. פ.), זה הנקוט בערבי שבת חילוניים, נשמע לפעמים כאילו הועתק ישירות בדמות היהודי מה"דר שטירמר", שלא לדבר על האופן שבו מציירים אותם לפעמים בקריקטורות: גם מוזר וגם רודף בצע. הבטן מתהפכת--". (יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ').
תם מה הוא אומר - "מה זאת": הוא הדתי לאומי הסטנדרטי שמאמין ב"קדושת המדינה", הרבה יותר ממה שמאמינה היא בעצמה. מקדש את כל פיסת אדמה ממנה, על פני כל ערך יהודי היסטורי אחר. הוא פוער עיניים מיתממות ודורש: על מה יצא הקצף החרדי האנכרוניסטי?
הוא גם החרדי המתיפייף והבלתי-נחוש, בר דעה של יו"ר "עם-שלם". חושב הוא שההתבוללות בחילוניות לא מסוכנת דיה... חושב הוא שהוא חכם על הרמב"ם שקבע נחרצות כי: "דרך האדם להיות נמשך אחר רעיו..." בשזירת הגיגיו, כביכול הוא לא יודע שגם "אבא אומנא" שעבד לפרנסת כפיו בהקזת דם (תענית כב.), מעולם מעולם לא הפך את עבודתו לאידיאל! רק גאולה כהן יכולה להאמין להבלים שכאלו. כל איש מעט אינטלקטואל מבין את הבדל הגישה התהומי בין העבודה של אז לזו של מקדשיה דהיום.
ושאינו יודע לשאול - "את פתח לו": הוא רוכב האופניים ליד "כיכר רבין", מגודל השיער, ה"צפונבון" התל-אביבי הקלאסי, שדיוויד גרוסמן וא. ב. יהושע רבותיו. הוא לא גדל על ברכי הלקסיקון היהודי, למרבה הצער. האיש הזה, לא יבין לעולם מה זה "התורה שומרת". במקרה הזה, צריך להתחיל את הדיאלוג, אם ישנו, מא'-ב'. יש להסביר לו על תשתית האמונה היהודית. אסור לנו לשכוח שהאיש הזה עסוק השכם והערב בטיפוח חיי הסודנים בגזרה הדרומית של תל-אביב. אז תעדיפו להגיע בשעות אידיאליות שאינן טורדות את מבול עיסוקיו החשובים הנ"ל.
ולכולם נזכיר בקול תרועה: "והיא שעמדה". השנאה הזו, היא שעמדה לה לחרדיות שתתבצר בחומותיה. היא זו שגורמת לחרדיות שלנו להיוותר צלולה. כפי שאמרו ששנאה זו של "סיני - שירדה שנאה לעולם", היא טבעית ונצרכת לקיומה של התורה.מהדם העכור שנשפך מאחורינו בכבלים, אנו חיים. כי זה מה שנוטר את צביוננו וגורם לנו שלא להתבולל בין ההמון החילוני רווי החולי המערבי.
"ואומר לך: בדמייך חיי.. ואומר לך בדמייך חיי.."
מאידך, בטוחים אנו בהבטחה המוצקה, כי "הקב"ה מצילנו מידם" - יו"ר האופוזיציה, שירתה מטחי ירי מילוליים קשים נגד העם החרדי, הייתה הראשונה במצעד, בדרך להתרסקות המוחצת והמבורכת שלה. עלילת הדם של זו, היא רק טרנד חולף.
מתוך הבלוג של אבישי פרי, מאתר הארגון צו פיוס.