כשאני באה לכתוב על חיינו כחרדים אני רוצה לעשות סדר בדברים למי שלא ממש מכיר ולא יודע להבדיל בין הסוגים השונים שבין חובשי הכיפות. לחלוני המתבונן מן הצד כולם נראים פחות או יותר אותו הדבר, הוא יכול להצביע על הבדלים קלים ותו לא. אבל לחרדי ההבדלים האלו הם תהומיים, כמעט כמו חילוני-חרדי. אז בואו נעשה סדר בדברים:
הציבור החרדי מתחלק ל-2 קבוצות עיקריות: ליטאים וחסידים. הערה: אני מחלקת את זה לפי ראות עיני בלבד, באופן כללי מאד, בלי להתייחס לנושא בצורה מעמיקה, היסטורית, איך נוצרה כל קבוצה וכו).
חסידים
ישנן חסידויות רבות ולכל חסידות המאפיינים שלה ואין האחת דומה לחברתה. למשל: חסידות ויז'ניץ, חסידות סאטמר, חסידות נדבורנא, ועוד עשרות חסידויות קטנות. חסידות גור אגב היא החסידות הסגורה ביותר, שבה נהוגים כללים מחמירים ביותר. חסידות חב"ד לעומת זאת היא החסידות הכי פתוחה ועליה אין מה להכביר במילים, לכל חסידות יש לבוש שונה לגמרי אבל על עקרון של פאות מסולסלות וארוכות, חליפה ארוכה, שטריימל (כובע מפרווה) וכו.
החסידים משקיעים בנושא של קדושה (טבילה במקווה כל יום, שמירה מוקפדת על צניעות ועוד), הם מתחתנים בגיל מאד מוקדם, אזור גיל 20 מקסימום, ואחרי החתונה יוצאים לעבודה.
ליטאים
המאפיינים החיצוניים של חרדי: חליפה קצרה, כובע שחור, הצעירים בד"כ מגולחים, המבוגרים בעלי זקנים, ללא פאות בד"כ. ההשקפה של הליטאים היא שהתורה מעל הכול ולכן כל בחור חרדי לומד בישיבה עד חתונתו ולאחריה לומד ב"כולל". ההורים של הבנות יעשו הכול כדי שהבת שלהם תתחתן עם בחור שיושב ולומד תורה.
כמובן שלכל קבוצה מאלו יש מוסדות חינוך משלה וגרים פחות או יותר באותם אזורים.
מטבע הדברים בין החרדים לליטאים יש מחלוקות מידי פעם, ולא תמיד רואים עין בעין את הדברים, לכן נראה פעמים רבות הפגנות של חסידים שבהם הליטאים לא מעורבים ולא נוטלים חלק. לדוגמה: קברים וחלולי שבת. החרדים הליטאים, אם ימחו, זה יהיה בנושא של תורה או חינוך. (כפי שראינו לאחרונה בעמנואל).
ליטאים - 3 קבוצות
גם בתוך הציבור הליטאי 3 קבוצות שאגדיר אותן כך (באופן מאד כללי, יש יוצאים מן הכלל): יש את הסגורים מאד, אלו שבאמצע, וחרדים מודרניים.
הסגורים יותר - יהודים חרדים שמאד מאד מקפידים על הלכה. כל עניין הלכתי הם הולכים איתו עד הסוף, לדוגמה: כשרות - קונים את המוצרים עם ההכשר הכי טוב. חינוך - ישלחו למוסדות הכי חזקים. צניעות - הנשים שלהם תראינה הכי צנועות ופשוטות ובד"כ עם מטפחת או פאה מאד צנועה שלא נראית כמו שיער, וכמובן מוסרות את נפשן כדי שהבעל ישב וילמד בכולל. השיטה באופן כללי מוקצנת מאד.
אלו שבאמצע - ואלו הרוב, מקפידים על קלה כבחמורה. ישלחו את הילדים למוסדות טובים, הנשים תקפדנה להיות צנועות, וגם תשאפנה בכל מאודן שהבעל ישב בכולל וילמד, ההבדל בין החרדים "באמצע" לבין "הסגורים" היא בשיטת החינוך הסגורה יותר.
המודרניים - אנשים שמתקראים "חרדים", אך מנסים להתדמות באורח חייהם לחילונים. בד"כ הגברים עובדים, הנשים לא מאד מקפידות על צניעות. אפשר לזהות אותן לפי הפאות הארוכות מאד, יש מחשב ואינטרנט, והראש נמצא באופן כללי איפה שהראש החילוני. הם בד"כ לא גאים בחרדיותם ומחפשים להוכיח כל הזמן לחילונים ש"החרדים" לא שונים מהם.
עדות המזרח - דומים בהגדרתם לליטאים וגם לומדים פחות או יותר באותם מוסדות, למעט המנהגים השונים ונוסח התפילה.
על עצמי - אני משתייכת לזרם החרדי שבאמצע. אני שייכת לציבור שרוצה לגדל את הילדים באוירה תורנית, חינוכית, לא רוצה לחשוף את הילדים לדרך שלילית, לתכנים לא טובים וכדומה, לא בקיצוניות, אבל כמובן עם שאיפה להיות תמיד טובים יותר, ולעשות את מה שהשם מצפה מאיתנו. למרות כל החלוקה הזו אני חושבת שבאופן כללי הציבור החרדי די מאוחד, ופועל בשיתוף פעולה בכל מה שעומד על סדר היום.
לסיום: אני מכירה היטב את העולם החילוני ויודעת שאנחנו בהחלט שונים, אנחנו לא מדברים באותה השפה ולא חושבים אותו הדבר אבל עדיין, אנחנו יכולים לקבל האחד את השוני של האחר ולדור בשלום כל הקבוצות - אלו עם אלו.
______________________________________________________________________
מתוך הבלוג של רות משי, מאתר הארגון צו פיוס .