29/08/2010
האם גם עקר בית פטור מחובת תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות?
בני זוג הגישו עתירה לבית הדין הגבוה לצדק, כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, במסגרתו נדחה ערעורם של העותרים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. עניינה של העתירה בבקשת העותרים, בעל ואישה, להחיל על הגבר, הוא העותר 2, את הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 המתייחסות ל"עקרת בית", ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
חוק הביטוח הלאומי מטיל חובת תשלום דמי ביטוח על עובדים, שכירים או עצמאיים, בהתחשב בגובה הכנסתם. אדם שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, על אף שאין לו הכנסה, מחויב בתשלום דמי ביטוח בסכום מינימאלי. אולם, אישה שהיא "עקרת בית", "אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית" פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי, ומתשלום דמי ביטוח בריאות. על אף שהיא אינה מחויבת בתשלום דמי הביטוח, מבוטחת עקרת הבית בחלק מענפי הביטוח המוסדרים בחוק. נוסף על כך, בחלק מהקצבאות מתבצע חישוב שונה של גובה התגמול לעקרת בית לעומת שאר המבוטחים. במילים אחרות: אישה נשואה שאינה עובדת אלא במשק ביתה, ובן זוגה מבוטח על פי החוק, פטורה מתשלום דמי הביטוח, אך היא זכאית רק לחלק מההגנה הביטוחית שזכאי לה מבוטח אחר. יצוין כי חוק הביטוח הלאומי אינו דורש, לצורך ההכרה ב"עקרת הבית", שהאישה אכן תעסוק בעבודות משק הבית. העותרים טוענים כי ההסדר שבחוק הביטוח הלאומי, לפיו גברים שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים חייבים בתשלום דמי ביטוח, מטיל נטל כלכלי גבוה על נשותיהם של אותם גברים, שכן הן נדרשות לשלם את דמי הביטוח הלאומי המוטלים על בעליהן. כך, פוגעת החקיקה בחופש העיסוק של אותן נשים, ובחופש העיסוק של גברים המעוניינים לעבוד במשק הבית. לאור זאת טוענים העותרים כי יש לפסול את ההסדר הקיים בחוק. העותרים הגישו תביעה נגד המשיב לבית הדין האזורי לעבודה, בדרישה להשוות את תנאי העותר לתנאי "עקרת הבית". התביעה נדחתה וערעור שהגישו העותרים לבית הדין הארצי לעבודה נדחה אף הוא.
מכאן העתירה, כאשר המשיב טוען כי דין העתירה להידחות על הסף. העתירה נדחתה.
בג"צ קבע כי, אין מחלוקת על כך שהחוקים מבחינים במפורש ובכוונה בין גבר שאינו עובד ושאינו עובד עצמאי, לבין אישה שאינה עובדת ושאינה עובדת עצמאית.
עוד נקבע כי החובה לשלם מס, לרבות ביטוח לאומי, שהנטל בגינה מוטל על פי הנטען על אישה שבעלה אינו עובד, אינה פוגעת בחופש העיסוק שלה ובאפשרויותיה "לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.
לבסוף, קבע בג"צ, כי יתכן אמנם שיש בחוק, המחיל הסדר שונה על גבר ועל אישה, פגיעה מסוימת בשוויון, אולם אף אם קיימת אפליה היא מעוגנת בדבר חקיקה ראשי, העומד בתוקפו זה שנים רבות והתערבות בהסדר הקבוע בחוק, אם נדרשת כזאת, יכולה להיעשות באמצעות שינוי החקיקה על ידי הרשות המחוקקת.
ד"ר דוד סער, עו"ד
משרד עורכי דין ד"ר דוד סער - בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח לאומי על ענפיו השונים והרבים.