אחת התלונות הנפוצות ביותר אצל אנשים שבאים לרופאים, בין אם מדובר בפסיכיאטרים או ברופאי משפחה, היא תלונות על קשיים בשינה. יש אנשים שבאים לפגישה עם פסיכיאטר ומספרים שהם לא מצליחים להרדם, ויש כאלו שמספרים שהם מתעוררים כמה פעמים בכל לילה, יש כאלו שמדווחים שהם מסיימים את השינה שלהם לפנות בוקר ויש כאלו שישנים מספיק שעות, אבל מתעוררים עייפים, כאילו הם לא ישנו.
האמת היא שהיום מאד אפשר לקבל כדור שינה בקלות, והיום מקובל לפתור דברים בצורה הכי קלה שאפשר. מצד אחד תרופות לשינה מושמצות לפעמים שלא בצדק, ומצד שני כדורי שינה הם כדורים כמו כדורים אחרים ויכולות להיות להם תופעות לוואי. השימוש בכדורי שינה יכול לעזור לאדם מאד ומד שני צריך לזכור שאין השימוש בתרופות שינה אמור להחליף שינה טבעית לחלוטין או להוות תחליף לשינה טבעית. בנוסף, כל תרופות השינה משפיעות על מבנה השינה, ולאורך זמן לפעמים על הזכרון והקואורדינציה.
לפני שלוקחים כדורי שינה
שיהיה לכל הקוראים ברור: לפני שמחליטים על טיפול תרופתי כלשהו בכדורי שינה, צריך לנסות להבין את הגורם להפרעת השינה. אם אתם לא ישנים מספיק כי אתם משחקים באינטרנט עד שלוש לפנות בוקר וקמים לאוניברסיטה , הטיפול הוא לא כדורי שינה. אם אתם מתקשים להרדם כי אתם מוצפים בחרדות לפני בחינה או עסקה חשובה, הטיפול הוא לא כדורי שינה. אם אתם ישנים גרוע כי אתם סובלים מהשמנת יתר ובעצם הבעיה שלכם היא במערכת הנשימה, הטיפול הוא לא כדורי שינה. הטיפול חייב לבוא אחריאבחון מסודר.
שנית, גם אם נניח שהפרעות השינה שלכם הופיעו בעצמן, ללא כל בעיה נוספת, לפני שמגיעים לנטילת תרופות כדאי שתבדקו דווקא את עצמכם. מהם הרגלי השינה שלכם? מה אתם מכניסים לגוף במהלך היום? האם אתם מתמלאים בקפה או ברד בול? האם אתם אוכלים ארוחה גדולה לפני השינה? ואיך אתם מתכוננים לשינה? האם זה בחדר שבו הטלויזיה דולקת ובדיוק לאחר שחזרתם מפעילות ספורטיבית? ישנן שאלות רבות שאפשר לשאול ושינויים שאפשר לעשות שיכולים להשפיע על איכות השינה, הרבה לפנישפסיכיאטר ימליץ לכם על כדור שינה.
מה נוגע לתרופות עצמן?
יש כמה אפשרויות שנוגעות לטיפול בהפרעות שינה. התרופות הכי נפוצות הן תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. התרופות עם ההשפעה הארוכה כמו ואבן (Vaben), לוריבן (Lorivan) או ואליום (Valium), סביר שיעבירו לכם את הלילה בשלום, אך יתכן שיגרמו לכם להרגשה של הנגאובר בבוקר כי הן נשארות במערכת זמן ארוך יחסית. לעומתן הבנזודיאזפינים הקצרים כמו קסאנקס או קלונקס, יצליחו להרדים אתכם אך לא בהכרח ימשיכו את פעולתם לאורך כל הלילה. יש אנשים שמשתמשים בתרופות הקצרות אם הם מתעוררים באמצע הלילה ורוצים לישון עוד כמה שעות – אבל אז צריך להזהר שההשפעה לא תמשיך אל תוך הבוקר. יש גם תרופות שינה שאינן בנזודיאזפינים, כמו סטילנוקס. ההשפעה שלהם דומה לתרופות שציינתי קודם אבל המנגנון טיפה שונה.
אפשרויות נוספות הן שימוש בתרופות שיש להם שימושים מקוריים אחרים אבל שחלק מההשפעה שלהם היא על השינה. דוגמאות יכולות להיות שימוש בתרופות נוגדות דיכאון בעלות אפקט מרדים כמו טראזודיל (trazodil), שיכולה לסייע בשינה, או בנוגדי היסטמינים כמו פנרגן )Prothiazine) שגם הם יכולים להרדים אתכם ולסייע בשינה.
מה בנוגע לתקופות ארוכות של שימוש בכדורי שינה?
אם אתם משתמשים בתרופות לאורך זמן, שימו לב למה שקורה לכם בשעות הלילה אבל גם למה שקורה בשעות היום. יש אנשים שהתרופות רק מסייעות להם, ויש אנשים שהתרופות משפיעות על הזכרון שלהם לרעה. לפעמים התופעות הרעות מגיעות כתוצאה משימוש לרעה בתרופה, לאורך זמן או במינונים גבוהים מדי (המקום היחיד שצריך לקחת בו כדור לשינה הוא המיטה שלכם!).
צריך לזכור שהמינון האידיאלי הוא המינון הקטן ביותר שאתם יכולים לקחת, ושקומבינציות של תרופות שינה והרגעה יכולות להיות מזיקות ומיותרות כשהן נעשות ללא פיקוח. רק תשאלו את מייקל ג'קסון מה הוא לקח לשינה. אה, אי אפשר…. הדבר האחרון שאתם רוצים הוא להתרגל לכדורים ולהעלות בהדרגה את המינון. כדי שזה לא יקרה צריך לשקול לפעמים להחליף את הכדור, או לעשות הפסקה. לפעמים כדאי לעבור למשפחה אחרת של כדורים, העיקר שלא תתרגלו לכדורי השינה.
הסיכום הוא שאתם נמצאים בין הפטיש לסדן: חוסר שינה יגרום לכם לעצבנות, לעייפות, להפרעה בזכרון ולמצב רוח ירוד. חלק מכדורי השינה יכול לגרום לבעיות דומות. בסופו של דבר תצטרכו לעבוד יחד עם הרופא או הפסיכיאטר שלכם על האיזון הנכון בין הדברים, כדי להגיע למצב ששעות עירות מבוזבזות בלילה יהפכו לשעות שינה טובה ומספקת.