|
|
|
|
|
|
|
|
הפיסול של אילן אורבוך
|
|
|
|
|
|
שנים שאני מרותק מהפיסול של אילן אורבוך (ואף עסקנו בו ב חוג פיסול גבעתיים)-ומי שאחראי על היכולת להכיר את האומן הישראלי הזה שאינו עובד בארץ הוא עמוס קינן שהביא אותו לגן הפסלים בתפן ( גם בתל נוף ובעומר נתקלתי בעבודות שלו) אילן אורבוך עוסק בפיסול שלו במרחב הפנימי של הזיכרון-ודרך הזיכרון הוא שואל שאלות על הזהות שלנו כבודדים וכקבוצה.
"בעצם נדמה לי שאף פעם לא עזבתי, נסעתי לטיול ארוך שהתחיל כמו הרבה טיולים ישראליים בדרום אמריקה והוא נמשך ונמשך, וברגע מסויים המקור ,כלומר ארץ ישראל , הפך לחלק מהתנועה המחזורית שאינה מסתיימת."(אילן)
|
|
| |
|
| "בעיני, אילן אורבוך הוא בן גדולי פסלי ישראל ,ואולי החשוב והמקורי מכולם" (עמוס קינן) |
|
|
אורבוך שייך לדור הביניים באומנות הישראלית הוא כבר אינו מתעסק רק בשאלות פולטיות או חברתיות ומאידך העיסוק שלו בעצמו אינו גולש לאובד של האופק החיצוני כמו הדור שאחריו-הוא שייך ולא שייך-הוא פרטי וציבורי.הוא משתמש בחומרים הבסיסים ביותר שאפשר -פיסול באבן ,עץ פיסול בחימר ופיסול קרמי, זכוכית ועופרת-אבל הוא יוצר לאותם חומרים היקשרים חדשים שאינם מנתקים אותם ממקורם אך מוסיפים להם ערך חדש ולעיתים פרדוכסלי.
|
|
| |
|
|
יצירתי היא מיחזור של דימוייים וחומרים ,העברה מזמן אחד לזמן אחר.אבני שפת הכביש ועמודי הגשרים והבנינים שבהם השתמשתי ליצירת העבודות, יוצרים מעבר ממבנה אחד למבנה אחר , מכביש לעשית פסל, ממקום אחד למקום אחר ,אבני קשת או מדרגות ירושלמיות -ליצירת פסל בגרמניה(צוויליזיה): מסמל אחד לסמל אחר - החיטה כסמל גרמני -לחיטה כסמל יהודי תנכי , ישראלי.
אני עובד הרבה על הרווח שבן התרבויות במובן הפיזי והנפשי ,וכמובן במובן האישי, כשאני מביא לתוך יצירה את זיכרונותי ,אלה הם הזכרונות מכאן והתהליך שעברו שם.כאן ראיתי לראשונה את מבנה הכיפה על קברי שיח ומקדשי אל אקצה ואחר כך בבירות ארופה האחרות. (אני גולדנברג -ראיון עם אילן אורבוך)
|
|
| |
|
| "אני חושב שיש כאן אחוז נכבד מהאוכלוסיה המורכב מנוסעים במשרה מלאה ועובדים בחצי משרה. אז כן אלו הם החולמים המקצועיים -הם חולמים כל הזמן ,ואני חושב שבאמצעותם החלומות הגדולים של היקום באים לידי הגשמה .כי היקום חולם באמצעות חלומותנו.ואני חושב שיש למציאות דרכים רבות ושונות להוביל את עצמה קדימה .ולחלום הוא בהחלט אחת מאותן דרכים" אחת הדמויות באנטרטיקה של וורנר הרצוג (הסרט הזה היווה בסיס לסמינר לימוד ציור גבעתיים) |
|
| |
|
| "אל תרפו מהלבירנט הטנטרי של אורבוך .שהרי מי מתגורר בלבירנט אם לא המינוטאור -בעל ראש הפר" (גדעון אפרת -על במותיך חלל וזמן) |
|
| 'באחת הפעמים הוא (ביון )הציע לי פירוש ארוך אך משכנע,שעליו עניתי בתמימות "אני חושב שאני מבין אותך", תשובתו היתה כדלקמן :"כן מכך חששתי!"בהזדמנות פרשנית אחרת השבתי ,"כן אני יורד לסוף דעתך"לכך השיב,"אין לי ספק שאתה יורד לסוף דעתי , אבל מדוע אינך עולה לסוף דעתי ,או לצורך העיניין ,סובב סביב דעתי ?"לאט לאט התחלתי להבין שעל פי ביון "הבנה "זהה לסגידה רכושנית (grotstein1987 p61)'חוגים גבעתיים. |
|
| |
|
| אורבוך הוא אמן אי הבהירות,אמן המשמעויות העשירות המעסיקות את הדימיון ודוחפות אותו לעקוב אחר רמזים בכל הכיוונים , רחוק ככל שהאנרגיות שלנו יאפשרו זאת,תמיד מעודן ,לעיתים קרובות משחקי."(קרטר רטקליף: המונומנט האינטימי) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
זיו אייל,חוגי ציור ילדים נווער ומבוגרים
www.sadna4u.com פיסולhttp://www.sadna4u.com/page1.html
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת זיו אייל
|
על הצורך בגבולות באומנות, ,על חרדת הדף הריק, למה אני הכי חופשייה כשאני קשורה ועוד
|
|
על סוסי הטרהקוטה הענקיים והסודיים של דרום מזרח הודו
|
|
על יצרתיות וגיל מבוגר ,על שאלות של מה עוצר ומה מניח לנו להמשיך להיות פוריים
|
|
טכניקות ליציקת חול,חומרי יציקה ושיטה.וגם טיפ אחד ללימוד ציור.
|
|
בטון הפך בשנים האחרונות לחומר שהאומנות השימושית עושה בו שימוש נרחב, בפיסול, כחומר לתבליטים, יצירת כדים וכלים שונים, ואפילו תכשיטי בטון. ישנן טכניקות רבות לעבודה עימו, חומר ציפוי, יציקה, גילוף,ועוד
|
|
על סוגים שונים של תערובות גבס לאומנות,תוספים וזיון המשטח.
|
|
על ימי כיף וסדנאות אומנות,על היתרונות של חוויה אקטיבית מול חוויה פסיבית,על קצב ויצירה.
|
מאמרים נוספים בנושא אמנות פלסטית
|
- מאמר זה עוסק בשילוב האמנות הפלסטית בגן הילדים ביחס לגישות החינוכיות שקיימות בחינוך לגיל הרך. מטרת המאמר הייתה להבין את חשיבות שילוב האמנות בגיל הגן ואת תרומתה הרבה להתפתחות הילד דרך תפיסותיהן החינוכיות של הגננות. המאמר נבע מתוך עבודה מקיפה אשר בדקה את התפיסות, הגישות והאמונות של מחנכות לגיל הרך בעניין שילוב אמנות פלסטית בגן הילדים במדינת ישראל ,וכן את מקומה של האמנות הפלסטית בהווי הגן, ושילובה בעשייה החינוכית אמנותית בגן. לאור זאת אתמקד במאמר בסוגיות המרכזיות הבאות: גישתן של המחנכות לאמנות הפלסטית בגן, בחירתה של הגישה החינוכית, שילובה בעבודת הגננות בנן, וכן האופנים ודרכי העבודה בהם מועברת האמנות הפלסטית בגן. המאמר מביא ממצאי מחקר משולב, בגישה האתנוגראפית, וכלל 50 גננות.
|
|
מכיוון שסוגיות של תכנון פרישה הן מקיפות למדי אנחנו ממליצים לכם בחום להשתמש בשירותים של אנשים שזאת ההתמחות
|
|
תמיד היה לנו חלום כל מטבח חדיש אך עם זאת גם ביתי, מעוצב ופרקטי, בעל הרבה מקום לאחסון אך עושה רושם קומפקטי ועוד כל מיני ניגודים שלא תמיד מתאימים. תמיד חלמנו על מטבח יפה ומרוהט, רחב ידיים ומעוצב בשעה שבפועל המטבח שלנו קטן ובנוסף אין לנו את סכום הכסף הדרוש לעצב אותו כרצוננו. אז מה יהיה?
|
|
על חופש הביטוי- על דימויים הנקברים בתוכנו כתל ארכאולוגי וירטואלי -על זכויות יוצרים.
על הרשות לדלות אסוציאציות חופשיות בזמן יצירה בעולם גדוש ומוצף דימויים ועל הרפרנס הבלתי אפשרי לתיעוד.
|
|
נורית שני היא ציירת מתל אביב. מציירת בסטודיו, ברחוב פוריה 12.
המאמר מתאר ומנסה להמחיש תהליך יצירה מדימוי לציור .
במאמר נורית שני מראה איך, כאשר תבנית חשיבה משתבשת, כשלא מתקיים חוק שימור הצורה וחשים ורטיגו תודעתי נולד צירוף חדש.
מתוך "סדק" תודעתי נוצר דימוי חדש של השפעה על התודעה.
הציור המצורף בקישור עוסק באסוציאציה לדמות העולה מן החול הרטוב, רקדן שנורית שני ראתה בריקוד "הולדת הפניקס" של להקת ורטיגו, הופך בציורה, ליצירת אמנות עשויי מרשת, המייצגת רשת וירטואלית, עידן חדש ואת ושינוי חברתי.
|
|
נורית שני היא ציירת מתל אביב. מציירת בסטודיו, ברחוב פוריה 12.
המאמר מתאר ומנסה להמחיש תהליך יצירה מדימוי לציור .
במאמר נורית שני מראה איך, כאשר תבנית חשיבה משתבשת, כשלא מתקיים חוק שימור הצורה וחשים ורטיגו תודעתי נולד צירוף חדש.
מתוך "סדק" תודעתי נוצר דימוי חדש של השפעה על התודעה.
הציור המצורף בקישור עוסק באסוציאציה לדמות העולה מן החול הרטוב, רקדן שנורית שני ראתה בריקוד "הולדת הפניקס" של להקת ורטיגו, הופך בציורה, ליצירת אמנות עשויי מרשת, המייצגת רשת וירטואלית, עידן חדש ואת ושינוי חברתי.
|
|
במקומות עבודה רבים אנשים נוטים להתלונן כי אף על פי שמקום העבודה הוא מושך ומרכזי, העבודה עצמה מרתקת ושעות העבודה מאוד נוחות, עדיין קשה להם במקום העבודה שלהם והם אינם מרוצים משום שהאנשים שעמם הם עובדים אינם לטעמם. כאשר בדקו את התלונות האלה לעומק, הסתבר כי אנשים מתלוננים על אנשים אחרים העובדים עמם משום שהם לא באמת מכירים אותם. השיחות בדרך כלל לא עוברות מעבר לענייני עבודה או פרטים סתמיים של יום חולין.
|
|
|
|
|