בבריאות ובחולי – בני הזוג עלולים "להדביק" אחד את השני בסרטן ומחלות אחרות

תאמינו או לא אך יש ראיות מוצקות לכך שנישואין אכן יכולים להועיל לבריאות. מחקרים רבים מראים כי קיים קשר בין מסגרת נישואים כשרה ומוצלחת לבין שיעורי תמותה נמוכים יותר ובריאות פיזית ומנטלית טובה יותר, בעיקר בקרב קשישים המתמודדים עם מחלות כרוניות.

אך כדאי לבחור היטב את זה שתעמדו עמו מתחת לחופה שכן מסתבר שלא הכל ורוד.

על הבועה הרומנטית מאיימים ממצאי מחקרים המראים כי זוגות נשואים לא רק חולקים את אותם מקלחת וחשבון בנק (לטוב ולרע), אלא שלימים הם אף עלולים להדביק אחד את השני במחלות כגון סרטן, מחלת לב, דלקת פרקים, ועוד.

אנשים החולים במחלות כרוניות מעלים את הסיכון של בני זוגם לחלות באותן מחלות

מחקרים [1,2,3] אפידמיולוגיים רבים מראים כי קיימת התאמה בין מחלות כרוניות של זוגות נשואים, כלומר חולה במחלה כרונית מעלה את הסיכון של בן הזוג לחלות באותה מחלה. מחקר [4] שבדק את הקשר בין תנאי המחיה של זוגות נשואים לבין מחלות כרוניות בקרב 66,130 זוגות מצא כי קיים קשר מובהק בין מספר מחלות (שחפת, ברונכיטיס כרונית, אסטמה, אולצרטיב קוליטיס, אבני מרה, יתר לחץ דם, מחלות לב כליליות, ושבץ) של אחד מבני הזוג לבין עליה בסיכון של בן הזוג השני לחלות באותה מחלה.

מחקרים [5,6] אחרים מצאו כי אנשים החולים במחלת לב וסינדרום מטבולי (הכולל מחלות כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה ) מעלים את הסיכון של בני זוגם לחלות באותה מחלה. נבדקים שבני זוגם סבלו מסינדרום מטבולי מעלים פי 1.3 את הסיכוי שלבני זוגם לחלות גם כן, לעומת אנשים שבני זוגם אינם סובלים ממחלה זו.

אך ההתאמה הגדולה ביותר בתחלואה של זוגות נשואים נמצאה למחלות סרטן עור, קולון, קיבה, ריאות, לבלב, כיס מרה או מחלות סרטן אחרות הקשורות לעישון או לזיהום עם וירוס הפפילומה.

מחקר [7] שנערך בבית החולים אסף הרופא בישראל בדק בקרב 195 זוגות נשואים שטופלו בבית החולים. נמצאו שבעה אזורים בגוף בהם הופיעו גידולים סרטניים בשכיחות גבוהה פי שתיים או יותר בקרב הזוגות הנשואים לעומת יתר האוכלוסיה הכללית - בעיקר סרטן קולון, פרוסטטה ושד. שילוב של סרטן פרוסטטה וסרטן שד נמצא בשכיחות גבוהה פי 3.3! מהאוכלוסיה הכללית.

מחקר [8] נוסף בתחום בדק בקרב 553 זוגות (היינו 1106 אנשים סה"כ) קשישים האם מחלה כרונית (מחלת לב, שבץ, יתר לחץ דם, סוכרת, דקלת פרקים, סרטן) של אחד מבני הזוג מהווה גורם סיכון לבן הזוג השני לחלות באותה מחלה.

המחקר מצא כי גבר או אישה בעלי היסטוריה רפואית של יתר לחץ דם, סוכרת, דלקת פרקים וסרטן מעלים את הסיכון של בן הזוג לחלות באותן מחלות.

אישה הסובלת מיתר לחץ דם או מסוכרת מעלה את הסיכון של בעלה ללקות במחלות אלו בכ-75%, בעוד שגבר הסובל מיתר לחץ דם מעלה את הסיכון של אשתו לפתח את המחלה "רק" ב-63%. אדם הסובל מדלקת פרקים מעלה את הסיכון של בן זוגו לחלות במחלה ב- 200%. אך נמצא כי למחלת הסרטן יש את ההשפעה הגדולה ביותר שכן אדם החולה במחלת סרטן מעלה את הסיכון של בן הזוג שלו לחלות ב- 300%!

החוקרים הסיקו כי דפוס ההופעה של מחלות סרטן בקרב זוגות נשואים שונה מזו שבאוכלוסיה הכללית. החוקרים מציינים כי מודעות יכולה להסביר רק חלק מהשכיחות הגבוהה יותר של המחלות. לדבריהם מצטיירת לפנינו למעשה מעין "תבנית ויראלית" בה בני הזוג, החולקים בין היתר גם גורמי סיכון משותפים, פשוט "מדביקים" אחד את השני במחלה.

מאחר והממצאים מראים כי פרט לגורמי סיכון אינדיבידואליים (תורשה, אורח חיים), גם לבני זוג יש השפעה רבה על הבריאות (או התחלואה) שלנו, החוקרים אפילו ממליצים לשקול תכניות קידום בריאות, איתור ומניעה כדי למנוע "הדבקות" של בני זוגם של חולים במחלות כרוניות ואף מחלות קשות כמו סרטן.

אך כיצד אנשים יכולים "להדביק" אחד את השני בסרטן? לשם כך בואו נבין תחילה כיצד מתפתחת מחלת הסרטן.

התגלית המדעית של הוירוסים החבויים

בואו ניקח את סרטן השד כדוגמה. המדענים החוקרים כיום את המחלה מאמינים כי סרטן שד נגרם כתוצאה ממוטציה גנטית, כלומר "פציעה" של גן מסוים כמו ה- BRCA1. אולם, מחקרים רבים מראים שבעצם רק כ- 5% מהחולות נושאות תאים סרטניים עם "גן פצוע" כזה. אז כיצד ניתן להסביר את הופעת המחלה ביתר 95% מהחולות? על פי התגלית המדעית של ד"ר חנן פולנסקי, שהתפרסמה כבר בשנת 2003, דנ"א זר של וירוסים חבויים הוא האחראי להתפתחות המחלה. דנ"א זר של וירוסים חבויים נמצא בתאים אלה במצב לטנטי (חבוי), אך פעיל והוא שגורם לתאים בחולות הללו לשכפל את עצמם בצורה לא מבוקרת. למעשה הדנ"א הזר של הוירוסים החבויים הוא טפיל גנטי הניזון ממשאבים שהוא "גונב" מהפונדקאי. המחסור במשאבים שיוצר הדנ"א הזר בתא הפונדקאי משבש את פעילות הגנים האנושיים בתא, ביניהם הגן BRCA1, וכתוצאה מכך - משבש את פעילות התא. הדנ"א הזר של הוירוסים החבויים אינו "פוצע" את הגנים האנושיים, הוא פשוט מרעיב אותם וכך פוגע בפעילותם. לכן קרא ד"ר פולנסקי לתגלית זו בשם תיאורית "הגן הרעב".

וגן BRCA1 רעב וסרטן שד הם רק דוגמא אחת כזו. הרעבה של הגןCD18על ידי וירוסים חבויים עלולה להוביל להסתיידות עורקים, התקפי לב, ושבץ מוחי, וגן TF רעב עלול להתבטא במחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים ודלקת פרקים.

ככל שריכוז הדנ"א הזר של הוירוסים החבויים בתא הפונדקאי גבוה יותר, מידת ההשפעה שלו רבה יותר. ככל שריכוז הדנ"א הזר בתאים גבוה יותר עולה מספר המחלות ו/או דרגת חומרתן.

מכאן שכדי למנוע את התפתחות המחלה או החמרתה יש להפחית את ריכוז הוירוסים החבויים בתאי הפונדקאי.

כיצד ניתן להוריד את ריכוז הוירוסים החבויים בגוף?

בעזרת תרופות או תוספי תזונה. בכל הנוגע לטיפול התרופתי שאלו את רופא המשפחה. באשר לתוסף התזונה – פשוט הוסיפו לתפריט גֶּן-עדן - תוסף תזונה הפועל נגד הוירוסים החבויים.

גֶּן-עדן כולל מרכיבים טבעיים המפחיתים באופן ישיר וספציפי את ריכוז הדנ"א של הוירוסים החבויים בתאים, וכך מקטינים את הסיכון להתפתחות מחלות.

איך נדע שהתוסף באמת עובד? על סמך בדיקה פשוטה. כדי לברר את ריכוז הוירוסים החבויים בגוף פנו אל רופא המשפחה ובקשו הפניה לבדיקת דם אחת פשוטה - בדיקה המודדת את ריכוז נוגדני ה-IgG לשני וירוסים החבויים כמעט בכולנו: CMV ו- EBV. חשוב לציין כי הבדיקה צריכה להיות בדיקה כמותית, לא איכותית!. על סמך תוצאות בדיקה זו, ניתן לזהות את מידת הצורך ולהתאים את המינון האישי הדרוש ואף להמשיך ולעקוב אחר יעילות הטיפול. חברת פולי-דנ"א, המשווקת את גֶּן-עדן בישראל, מציעה שירות פיענוח של תוצאות בדיקת הדם ללא תשלום.

אז אם אתם (עדיין) מאלה שרוצים להזדקן יחד - הקדימו תרופה למכה.

References:

enderson BE et al. Evaluation of Cancer Risk Factors in a Retirement Community. CANCER RESEARCH 1974; 34, 1045-1048.

Hemminki K et al. Cancer risks to spouses and offspring in the Family-Cancer Database. Genet Epidemiol. 2001 Feb;20(2):247-57.

Hemminki K, Jiang Y. Cancer risks among long-standing spouses. Br J Cancer. 2002 5;86(11):1737-40Jurj AL et al.

Spousal correlations for lifestyle factors and selected diseases in Chinese couples. Ann Epidemiol. 2006;16(4):285-91. Epub 2005 Oct 27.

Kim HC et al. Spousal concordance of metabolic syndrome in 3141 Korean couples: a nationwide survey. Ann Epidemiol. 2006;16(4):292-8. Epub 2005

Macken LC et al. Concordance of risk factors in female spouses of male patients with coronary heart disease. J Cardiopulm Rehabil. 2000;20(6):361-8.

Walach N et al. Cancer among spouses: review of 195 couples. Cancer. 1998 1;82(1):180-5

Stimpson JP, Peek MK. Concordance of chronic conditions in older Mexican American couples. Prev Chronic Dis. 2005;2(3):A07. Epub 2005