טפילים ומחלות:
עד כה מייחסים לטפילים קשר למגפות ומחלות רבות כמו סרטן, שגרון, אסטמה, סוכרת, טרשת נפוצה, מחלות חניכיים ומחלות אחרות.
אך קשה לזהות בבדיקות המעבדה הקיימות כיום את הטפילים עצמם או לאבחן זיהומים הנגרמים מטפילים, כי הסימפטומים הם רבים ומטושטשים. התסמינים מזכירים מצבים רבים אחרים כמו אולקוס, תסמונת העייפות הכרונית או תסמונת המעי הרגיז, או סימפטומים פסיכולוגיים, בעיקר כאשר בדיקות הדם של החולה תקינות. כך שחולים רבים נותרים ללא מענה ועלולים לסבול שנים ארוכות, גם ללא התבטאות של סימפטומים כלשהם.
הסימפטומים רבים ומגוונים כתלות בטפיל: חולשה, כאבי בטן, בחילות, שלשול ואנמיה, חוסר תאבון, כאבים בפה ובחניכיים, איבוד משקל, חוסר איזון מינרלים, נפיחות וגזים, צרבות, הקאות, רעב, כאבים בחזה, סחרחורות, בלבול, איבוד זכרון, דכאון, חרדה (הנגרמת מתוצרי פסולת מטבוליים של הטפיל), בעיות עיכול, רגישות למגע ואלרגיות (גם למזון), שיעול, חום ואף סתום (שעלולים להזכיר שפעת), גירודים מסביב לאף, אוזניים ופי הטבעת (בעיקר בלילה).
תולעת בשם Liver Fluke עלולה לתקוף את הכבד ולגרום לדלקת וממש לחורים באיבר. תולעת זו יכולה לשרוד בפונדקאי כ- 30 שנה! היא עלולה להגיע אלינו על ידי אכילת דגים לא מבושליםמספיק, ירקות נגועים, הפרשות אדם המשמשים כדשן, או משתיית מים מזוהמים או שחייה בהם. הסימפטומים: כאבים בצד ימין, דכאון, ורטיגו, אבני מרה וסרטן.
ולא אמרנו דבר על פרוטוזואות העלולות לגרום למוות מבלי שהפונדקאי יסבול מסימפטומים.
כיצד מטפלים בטפילים
מניעה היא הטיפול הטוב ביותר:
לרחוץ ידיים לפני האוכל ואחרי השירותים, להעזר בכפפות בזמן שעובדים בגינה או עם אדמה או חול (כי אדמה יכולה להיות נגועה בביצים או ציסטות של טפילים), נשים הרות – זה לא הזמן לטפל בחתול, לא לאפשר לילדים לנשק וללטף בעלי חיים שלא מטופלים על בסיס קבוע, לרחוץ היטב ירקות ופירות חיים, להמנע מאכילת בשר נא (לתשומת לבם של כל הקרניבורים למיניהם), העדיפו בגדים עם שרוולים ארוכים ומגפיים כשאתם מטיילים לכם ביערות, וכדאי גם לבשם את עצמכם בתרסיס דוחה חרקים כדי להמנע מנשיכות של קרציות.
טיפול:
- תזונה נבונה יכולה לסייע במניעה וכטיפול בטפילים. העקרונות כבר מוכריםוידועים לכולם: תפריט מאוזן עשיר בסיבים, ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזיםוזרעים. מדוע? כי סיבים מסייעים בסילוק תולעים מהמעיים ותזונה מאוזנת משפרתאת יעילות המערכת החיסונית.
- צמצום במוצרי חלב ומזונותעתירים בסוכר שטפילים אוהבים כל כך.
- המנעות מבשר ודגים שאינם מבושלים מספיק (שדרכם יכולות לחדור ביצים של טפיליםשונים). לכן, אגב, היפנים אוכלים סושי עם ג´ינג´ר, המחסל ביצי טפילים.
- פרוביוטיקה - לשיפור הפלורה הטבעית במעיים ולדכא את פריחת הטפילים.
- תוספי תזונה (ויטמינים ומינרלים) - למניעת תת תזונה ולשיפור תפקודהמערכת החיסונית.
הטיפול האלטרנטיבי ממליץ להעזר בציפורן, מיצויים של אגוז שחור, גרעיני דלעת, שום, צמחי תבלין (כמו קורנית, מרווה, אזוב, קצח ומיני לענות כמו שיבא) כדי להלחם בטפילים.
ברפואה העממית מציעים תשובות גם לסימפטומים: שורש ג´ינג´ר, קינמון, שומר, אניס ומרווה לטיפול בבחילות וגזים. הנועזים יכולים לנסות להגיר אל קיבתם אורז לא מבושל טחון גס, שמטרתו ניקוי דפנות המעי. לשיקולכם.
האיורוודה אף מרחיקה לכת וממליצה על אורח חיים פעיל כיוון שעצלות, פיזית או מנטלית, נחשבת לגורם המושך פרזיטים –לתשומת לבכם.
ומה מציעה האסכולה הקונבנציונאלית? תרופות – המומלצות גם לכל בני משפחת האדם הנושא את הטפיל. אך יעילות התרופות היא חלקית, חלק מהתרופות כמובן אינן בסל התרופות, וחלקן גורמות לתופעות לוואי המזכירות את תסמיני המחלה עצמה אם לא גרוע יותר... אלבנדאזול או מבנדאזול הן תרופות נגד תולעים שתופעות הלוואי שלהן הן כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות, הקאות, סחרחורות, ונשירת שיער זמנית.
ומה באשר לוירוסים חבויים? האם ניתן להלחם בוירוסים חבויים? בלי להזיק לפונדקאי? אכן כן. הכיצד? בעזרת גֶן-עדן.
גֶן-עדן -לסיכול ממוקד של וירוסים חבויים
תגלית זו באשר לקשר בין ריכוז של הוירוסים החבויים בתאי הפונדקאי לבין התפתחות של מחלות כרוניות, הובילה לראשונה לפיתוח תוסף תזונה המאפשר סיכול ממוקד של הטפיל עצמו בלי לפגוע בתאים בריאים של הפונדקאי או בפונדקאי עצמו. גן-עדן מאפשר מיגור נקודתי של הוירוסים החבויים בתאים הפונדקאיים שיכול לאפשר להם לחזור לתפקוד תקין.