עורכת דין אירית רייכמן מומחית לדיני משפחה ומגשרת מוסמכת, ממליצה לבני זוג להסתייע בגישור, זאת לא רק לצרכי הסדרת הליך הגירושין, אלא גם לפתרון יצירתי מירבי, שלא ניתן יהיה להשיג כמותו באמצעות הליכים משפטיים הכרוכים בפירוד וסובבים בעיקר סביב ענייני הממון. דוגמא טובה לכך היא הסיפור של מיכל ואהוד שיצאו נשכרים כשנעזרו בגישור לצורך הסדרת גירושיהם.
ב 2003 נישאו בטקס צנוע מיכל ואהוד, טקס בו נכחו מעט משתתפים מהמעגל המשפחתי והחברתי קרוב, שתאם את מערכת היחסים ביניהם. הם הכירו רק חצי שנה קודם לכן והחליטו להתחתן, זאת עוד לפני שרבים ממכריהם ידעו על קיום הזוגיות שלהם. תוך חודשיים בלבד הרתה מיכל כשהיא נושאת ברחמה תאומים. אלא שבדומה למה שקורה במשפחות הכי טובות, כבר לאחד שנתיים בני הזוג החליטו להיפרד.
פרידה בטונים צורמים
מיכל עבדה לפני נישואיהם בעבודות זמניות. בתחילה הייתה דיילת ולאחר מכן נדדה לעמדות מזכירות בין חברות שונות. למרבה המזל, היא ירשה את סבתה בעודה בחיים - הדבר שהעניק לה במעט רווחה כלכלית. אהוד לעומתה היה עצמאי שעבד שעות מרובות, אך הכניס משכורת קבועה שרק החזיקה את בני זוג עם הראש מעל המים ולא יותר מכך.
הגירושים לווו בטונים צורמים ביותר. לטענתה של מיכל, בני המשפחה חיו ברווחה כלכלית עד כה ולכן דרשה מאהוד לשאת בעלויות חוגים פרטיים לילדים כמו גיטרה וקראטה בנוסף לגנים פרטיים וטובים יותר שעלותם כ 1500 ₪ לחודש. בנוסף, דרשה שישא בעלויות השכלה גבוהה לילדים גם אם ילמדו במכללה ולא באוניברסיטה.
אהוד טען מנגד, שהמשפחה מעולם לא חיה ברמה גבוהה ואף בשנים האחרונות הם לא נסעו לחופשות. לפיכך גרס כי הוא מוכן לכל היותר לחלוק בעלויות גן ציבורי וצהרונים במתנ"ס המסתכמות בסכום של כ-800 ₪ לילד לחודש.
הליך גישור כפיתרון
חרף הריב העמוק שהתפתח בין הצדדים, כל אחד הבין שפנייה לבית המשפט לא תענה על האינטרסים שלו. מיכל ידעה שחיוב אב בדברי מותרות מסוג זה, נעשה מדין צדקה ולכן סביר שאם כבר היא תזכה, הוא יחויב רק במינימום התשלום האפשרי – מחצית מעלות גן ציבורי עד השעה אחת בצהריים.
אהוד הבין שלמרות שהוא צפוי לזכות בהליך, הדבר ידירו מחיי ילדיו האהובים ויביא לריחוק ממנו משיקולים כלכליים, שכן, הם יחושו שהוא "מתקמצן עליהם"- כאשר זהו בדיוק הדבר שרצה למנוע משהפך לעצמאי. הוא ידע שמפסיקתו של בית המשפט אין חזור ולפיכך לא רצה לסכן את עתיד הקשר עם ילדיו.
בני הזוג להליך גישור למרות המשבר העמוק שנוצר ביניהם, כל אחד ממטרותיו שלו, בניסיון למצוא פתרונות יצירתיים ליישובו של הסכסוך. בסיוע המגשרת, הסכימו על חלוקה בדמי הצהרונים, אולם התנו את התשלום עבור המכללות ביכולת כלכלית עתידית. בנוסף לאילו, לגבי החוגים, הוחלט שהאב יישא בעלות חוג אחד לפי רצון הילדים מתוך החוגים המתקיימים במתנ"ס, בעוד שהאם תישא בעלות חוג נוסף כראות עיניה.
הסדרי הראייה ודמי המדור והמזונות הוסדרו אף הם בדרכי הסכמה בין בני הזוג השניים כך שבסופו של דבר כל הצדדים ניצחו. מיכל זכתה להשתתפות מצד אהוד בחלק מדרישותיה, בעוד אהוד אמנם נדרש להוציא מעט יותר כסף משתכנן, אך זאת בעוד הוא הצליח לשמר את הקשר הטוב עם ילדיו ולמנוע עוינות מצידם.
עוד על הליך גישור מאת עו"ד אירית רייכמן
למאמרים נוספים של עו"ד אירית רייכמן